עד כמה זה הגיוני שנכנסתי למין דיכאון קצר בגלל משפט?

זה נשמע מטומטם אבל תנו לי להסביר.
בתקופה ממש לא נחמדה של החיים שלי הייתי צריכה את התמיכה של אנשים מהצד.
אז סיפרתי ל"חברה הכי טובה שלי" כל מה שאני מרגישה, והרגשתי הרבה. שתבינו, זה היה לגלות את הסוד הכי גדול שלי.
היא ידעה מה עובר עליי, והיא הבטיחה לי שהיא תהיה איתי בשלוש הפסקות קצרות בשבוע שזה גם קצת זמן ושתבינו שכל שאר ההפסקות הייתי או יושבת על ספסל ושרה או יושבת על ספסל ובוכה.
אז יום אחד דיברנו והיא ממש עצבנה אותי כי לי לא היה אכפת לדבר על דברים שלא מעניינים אותי אבל בשבילה זה היה וואו.
אז רציתי לדבר על משהו שמעניין אותי ואז היא יצאה עם המשפט הכי מעליב ופוגע שאפשר לשמוע מחברה. עזבו מחברה, מבן אדם.
היא כזה באה ואומרת לי "מאי (זה השם שלי), אני עושה לך טובה שאני בכלל מסתובבת איתך".
זה היה הדבר הכי פוגע שאמרו לי בחיים, אבל בחיים לא היה מזה פיצוץ, ואין לה מושג שהיא הכניסה אותי לדיכאון קצר.
זה הגיוני שמזה טמכל מה שעברתי ברקע אני אכנס למין דיכאון קצר?