באמת שהכל יפה וטוב בחיים שלי אבל...

יש לי שכנה אחת ממש גדלתי יחד איתה ואני לא גדלתי עם אף אחד בעיר שלי תמיד היא אמרה לי להתרחק מכולם היא ואני חברים טובים וגם אחותי הקטנה חברה הכי טובה שלה והקשבתי לה ועשיתי את זה באמת ובכללי גם בגללה אני ניתקתי קשר עם כל החברים הכי טובים שלי כי היא אמרה לי שאין חברים היום ועכשיו אם היא לא יושבת איתי אוו מסתובבת איתי אין לי עם מי להיות ולהיות רק איתה ולא עם אף אחד אחר ואני יכול לסמוך רק עלייה לא הפסיקה והיא עושה לי רק רע ורק פוגעת בי כל הזמן לעומת אחרים ששיש כאלה שפגעו בי אבל תמיד הרגשתי טוב איתם אני מרגיש שאף אחד לא רוצה לדבר איתי ולהיות בקירבתי בגללה כי כולם חושבים שאני שפוט שלה וזנב שלה נמאס לי כבר ממנה אני לא יכול איתה יותר תמיד נגדי אבל אף פעם היא לא הייתה איתי תמיד קנאה אף פעם לא מילה טובה אחת אפילו ואני תמיד מפרגן לה ואומר לה מילים טובות באמת שאני לא יודע מה לעשות כי אני לא רוצה לפגוע בה ולא מצאתי מישהו שבאותו ראש כמוני ותמיד פה בשבילי לא משנה מה כל מי שאני מדבר איתו זה אוו שהוא פוגע בי ואני תופס מרחק אוו שאני לא מצליח להתחבר איתו באמת שאני לא יודע כבר עם מי לדבר ועל מי לסמוך מהכיתה אין מישהו שבאותו ראש כמוני וגם אנשים מהעיר שלי ואנשים שאני מכיר אוו שהעיפו אותי מהחיים שלהם גם כל החברים הכי טובים שהיו לי אוו שעפו בגללה אוו שפגעו בי חזק והעפתי אותם וניתקו איתי קשר בגללה אם אני מתרחק ממנה לפעמים אז על מי אני אוכל לסמוך? עם מי אני אהיה ואסתובב ויש לי חברים זה לא שאין לי אבל חסר לי את החבר הכי טוב שלי בחיים לא היה לי אותו האמיתי ואיך לעשות ומה לעשות אני לא יודע מה זה בכלל אני לא יודע איך זה ואיך זה מרגיש בכלל לי ברגע האמת ומחוץ לטלפון קשה לי עם אנשים ועם חברים אני ביישן וסגור ואני לא יודע איך להיפתח לאנשים אוו מה לעשות אבל זה נמאס כבר כמה אפשר? ועד שאני מצליח אומרים לי אין לי זמן ואני עסוק ונראה כבר...