אם מישהו עכשיו שואל אתכם "ספר לי על עצמך"

אין לי מה לספר מוזמן לשאול שאלות ואני יענה

מי אתה

בדיוק תשאל שאלות ואענה
אני שונאת תשאלה הזו אוח

"אממ אין לי מה לספר"
אם זה פסיכולוג/יועצת בית ספר אז אני אגיד "תוכלי לכוון אותי? אני לא יודעת מה לענות פשוט, זה כללי מידי"

קודם כל למה לי לספר מבלי שאני מכיר קודם קצת

אמ
אני בן אדם

תלוי כמה אני ארשה לעצמי להיות פתוח עם הבן אדם.
בסיטואציה נורמאלית שאני מפתח סמול טוק עם בן אדם חדש - אז אני אספר על התחביבים שלי,על מה שאני עושה בימים האלה, וכו'.

אם לא היה איכפת לי ממה שאנשים חושבים עליי, ולא היה איכפת לי ממוסכמות חברתיות (וכן איכפת לי. מוסכמות חברתיות זה דבר חשוב ובריא.) אז הייתי פשוט מספר על כל הרצונות, התכונות, הטעויות, היתרונות, החסרונות. ופשוט מספר על עצמי באמת.

אבל זה לא דברים שנורמאלי לספר בסמול טוק אם בן אדם שהרגע פגשת. זה דברים שאנשים שמכירים אותך הרבה זמן מבינים עם הזמן.

שיבוא ביום אחר למה זה ארוך