אתם חושבים שאני צריכה עזרה?

אז ככה לאחרונה אני חווה תקופה לא פשוטה...
אני כול הזמן חושבת שאני נטל על אנשים,שאני מפריעה להם ושאין ממני שום תועלת...
אני כול הזמן בספק ובספקות לגבי אנשים ...
ואני כול הזמן מדמיינת שאני מדברת עם אנשים מהחיים שלי ואני מבינה שאני בעצם מדברת עם עצמי/דמיון...פעם חשבתי שיש לי סיכיזו אבל הפסיכולוגית שלי אמרה שלי שבדרך כלל לאנשים שיש להם הם לא מודעים לזה שיש להם..אבל לא יודעת..
וכול פעם שאנשים אומרים שאני לא מפריעה, לא חופרת שום כלום..אני מאמינה ואז אחר כך עוד פעם אני בספק לגבי מה שהם אומרים...
ואני גם חושבת ומרגישה שאף אחד לא צריך להיתעסק איתי ובבעיות שלי..כי אני מתוסבכת יותר מדיי
ואני גם בספק לגבי עצמי(מחשבות,רגשות ופעולות שאני עושה בחיי היום יום)
ולאחרונה קשה לי...ומשום מה עולות לי "מחשבות אובדניות"..ואני "ניתחתי" את עצמי והבנתי שאני בעצם פשוט צריכה עזרה ושבעצם למות אני לא כול כך רוצה..אבל עדיין אני מדמיינת על זה ואפילו יש לי תוכנית מוכנה... להיפגש עם אנשים שחשובים לי להעביר להם פתקים שאני כתבתי ושהם יפתחו ביום ובשעה שרשום על הפתק..אבל אני מבינה שמאחורי זה..זו בעצם הקריאה שלי לעזרה..כי יש דברים טובים בחיים...אבל זה מתסכל אותי שאני צריכה לחוות ולהרגיש את זה ..
ואני גם דיי נסגרתי כלפיי הפסיכולוגית שלי...
קיצר אני לא יודעת מה לעשות...
בבקשה תעזרו.תייעצו לי משהו ותגידו משהו..
תודה לעונים ;(