למה לרוב הנערים גירושים של הורים זה טראומטי ?

זה עדיין שינוי ממש קשה

אני חושבת שאין לך זכות לשפוט מישהו כי לא היית בנעליים שלו וגם אם היית בנעליים שלו לא עברת את זה באופן שבו הוא עבר את זה.
את מכלילה וזה דפוק

יש גירושים מכוערים שאת לא רוצה לדעת

כי את גודלת ללא דמות חשובה במשפחה, אמא או אבא, הוכח שזה משפיע פסיכולוגית על הילד כאשר רק הורה אחד מגדל את הילד, תחשבי שאת חיה עם 2 הורים דואגים ואוהבים ופתאום את חיה רק עם אחד, זה בהחלט משפיע, זה גם מהווה המון לחץ נפשי - זה שינויים ושינויים ידועים כגורם ללחץ, וזה שינוי גדול עד שמתרגלים אליו.

שואל השאלה:
קודם אני לא הכללתי
אמרתי רוב , משמע שיש כאלה שלא
וההורים שלי בתהליך גירושין

רגע מה. רק לי זה ממש מוזר שהיא לא נתנה לי פרח כי הדעה שלי שונה משלה? אוקיי.

ההורים שלי גרושים, והטראומה שלי היא דווקא מהחיים שלהם ביחד. בתור ילדה קטנה יותר התביישתי בגירושין שלהם, ולא הייתי מדברת על זה עם אף אחד.
היום, אני שמחה שזה ככה, המצב הרבה יותר טוב לכולנו. ואני הרבה יותר מעריכה

שואל השאלה:
ההורים שלי לא רצו להתגרש בהתחלה בגלל הילדים
בסוף אמרתי להם שאין לי בעיה שיתגרשו
תמיד ריבים וצעקות וזה

בתור מישהי שהגירושין של ההורים שלה היו מאוד מכוערים זה היה מבאס וקשה אבל זה לא טראומתי מבחינתי
שכל אחד יעשה מה שטוב לו אין למה להחזיק אותם ביחד בכוח כדי שלא יהיו מאושרים כל החיים

לי אישית זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ואם אי פעם הם היו חוזרים לא יודעת עד כמה הייתי איתם בקשר
הם היו אסון ביחד כל אחד מגיב לזה שונה

ההורים שלי גרושים כבר כמה שנים טובות.
אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ג' התחילו התהליכים
של הגירושין, אמנם לא הייתי נערה אלא ילדה ובאמת שלקחתי את זה מאוד קשה כי הבנתי שהכל הולך להיות בנפרד, חגים, בילויים. כלום לא יהיה באמת אותו דבר ולא במתכונת של משפחה אחת, שלכל אחד מההורים שלי סביר להניח יהיה בן/בת זוג והם יתחתנו שוב, הרצתי לעצמי בראש ים של סרטים. פחדתי מזה כי לא הבנתי מה זה אומר ומה זה כולל,
לא הצלחתי להכין את עצמי נפשית למצב, בדיעבד זה לא כזה נורא כמו שחשבתי, כי זה בסך הכל קרה לטובה. ההורים שלי לא הסתדרו וזה השליך עליי ועל אחים שלי במקום מסויים. אמנם אני באמת שמחה שלכל אחד טוב עכשיו, אבל זה עדיין כואב לראות מהצד משפחות כל כך אוהבות ומגובשות. כי מי לא רוצה שתהיה לו משפחה נורמאלית?

יש גירושים שזה ממש נוראי ושנגיד הם נשארים רק עם אמא או אבא...
ויש כאלה שפשוט נפרדים והם נפגשים גם עם אמא וגם עם אבא. וזה כאילו כן שונה בהתחלה.. אבל אז מתרגלים ניראלע

תחשבי שמעכשיו את צריכה לחיות רק עם אחד ההורים(לרוב האם)
במקרה נדיר שבו אשכרה יש הסכמה את שבוע אצלו שבוע אצלה או רק סופשים אצל האבא/אמא

שואל השאלה:
מעדיפה את כל הזמן להיות עם אמא
עם ההתנהגות שלו לא רוצה לראות אותו

זה שינוי מקצה לקצה.. ברוב המקרים עוברים דירה, וזה כואב לראות את אחד ההורים עצוב, זה לפרק משפחה, זה לחיות עם הורה אחד, בדרך כלל זה גם מה שגורם למצב כלכלי לא בשמיים אלא אם כן הם היו מסודרים מבחינת כסף קודם וזאת לא הבעיה

זה שינוי רציני, זה מוזר. אף אחד לא הכין אותך לזה, פתאום באמצע החיים אומרים לך "אנחנו מתגרשים". אתה לא יכול להבין את זה באמת עד שאתה לא חווה את זה.

סליחה, את, יכולה (התיקון האוטומטי שלי שינה את זה...