היי, אני ואח שלי, מאוד רוצים כלב אבל האחות הקטנה שלנו מפחדת (בהכחשה) וההורים לא מרשים. מה אפשר לעשות כדי לשכנע אותם?

מה הסיבה שההורים לא מעוניינים בכלב?

הם פשוט לא מסכימים. לאמא הייתה פעם כלבה ולה אין בעיה עם זה, אבא לא מסכים

אבא לא מסכים בגלל האחות שמפחדת? או בגלל סיבות אחרות שלו?

בגלל סיבות שלו. גם האחות שמפחדת רוצה

בעל חיים דורש הרבה השקעה

גם עלות של אוכל, וטרינר ועוד...

לרוב הילדים מקסימים בחצי שנה הראשונה ויורדים עם הכלב בכל בוקר
ושמגיע החורף אין כוח לצאת עם הכלב וההורים נאלצים לקחת את האחריות על הכלב

כלב דורש המון השקעה ולפעמים צריך לחשוב גם על הכלב ולא רק על עצמנו

יש אפשרות באבא שלך לא רוצה להיות המגדל העיקרי של הכלב בעוד חצי שנה מיום
ושוב העלויות של כלב (תלוי בסוג) לפעמים לא מתאפשרות לכל משפחה

תראו להורים שלכם שאתם מאוד רוצים כלב, הפגינו אחריות כלפי דברים, תראו שאתם מספיק אחראיים בשביל לגדל כלב בבית, לדוגמא, תעשו מטלות בבית ברצינות.
תגידו להורים שאתם מאוד רוצים כלב, ותראו להם את היתרונות שיש בכלב.

אם כולם מסכימים ורק האבא לא, נסו לדבר איתו בניפרד במטרה לשכנע אותו.
תגידו לו שאם זה מבחינת היגיינה וניקיון אז תקפידו על זה, ותכבדו את הבקשות שלו.
תסבירו לו גם שכולם רוצים בכלב הזה, שתגלו אחריות בעיניין, לא תזניחו וזה לא התלהבות רגעית אלא רצון של ממש. תתנו את כל היתרונות שבגידול הכלב,
אפשר גם לעשות איתו הסכם - שתביאו את הכלב לתקופת ניסיון קצרה, ואם גם לאחריה הוא לא ירצה בו תכבדו את זה. תראו לו שאתם מכבדים אותו ואת הבקשות שלו.
תקופת ניסיון זה מאוד משכנע.
בהצלחה לכם..

צר לי, מניסיון אישי שלי, אין לילדים סיכוי. מי שבסופו של דבר דואג לכלב באמת זה ההורים. והם לא רוצים את העול הזה, ומבחינתם- בצדק. אם אפשר לקחת לתקופת ניסיון - זו אופציה.

אני מציעה לך פשוט:
אם את ממש ממש רוצה כלב, תישאי באחריות. תזכרי שיש הרבה מאוד אחריות על הכלב, וחלק מהאחריות אפילו תעצבן אותך. אני למשל כשקנו לי כלב קטן וחמוד חשבתי, זהו, אני מאושרת. עד היום אני מתחרטת על היום שהבטחתי לאמא שלי שאני אשא בכל האחריות עליו כי חשבתי שלא יהיה הרבה כזאת. עד היום זה מעצבן אותי לצאת לטייל בבוקר וגם בערב, זה מפריע לי.
יש גם להאכיל אותו, לטפל בו בצורה הגיינית.
את העניינים עם הווטרינר תשאירי להורים, את צעירה מידי כדי לנהל את הדברים האלה בעצמך.
יש גם עוד אפשרות ממש ממש נחמדה. תשאלי את אמא שלך אם את יכולה פשוט לקחת כלב לתקופת ניסיון, זאת אומרת, לשמור על אחד כזה, תשאלי חברה שיש לה כלב (לא מסוכן כמובן! ) אם את יכולה לטפל בו לכמה ימים, או כשתצוץ לך הזדמנות כזאת שאיזושהי חברה של אמא שלך תיסע לאנשהו ולא תדע מה לעשות אם הכלב.
אבל בכללי אני ממליצה לך להסכים עם ההורים שתחלקי את האחריות עם אחיך ואחותך.
מקווה שעזרתי (: