נראה לכם הגיוני שיש ימים שפשוט אני נשברת וכבר אין לי כוח לכלום....

אז אני פשוט נשארת לישון והורים שלי צורחים עלי כל הבוקר לקום ושאני צריכה ללכת לבית ספר, לוקחים לי את הטלפון, מאיימים עלי שלא יסעו לקנות לי דברים שאני צריכה, שינתקו לי את הקו של הטלפון וכו... ואחרי זה אני צריכה להוריד כביסה, לקפל כביסה, למיין כביסה, לתלות כביסה, לרוקן מדיח, למלא מדיח, לשאוב אבק בכל הבית ולנקות שטיח בטענה שמי שלא הולך לבית ספר עובד. זה נראה לכם הגיוני? מילא שלא הייתי הולכת סתם ככה אבל זה בגלל שהמקום הזה מדכא אותי ככ ואני פשוט רוצה למות. וכן, ניסיתי לדבר עם אמא שלי על זה מלא פעמים וזה לר עזר כי היא לא מקשיבה לי בכלל או מנסה לעזור.