15 תשובות
נתקלתי בכאלה, הם אוהבים לרחם על עצמם ואוהבים צומי, חושבים שדיכאון זה לונה פארק, זה באופנה עכשיו
כי ככה זה היום הסביבה שלנו חרא
אני מניח שהם לא באמת חושבים שהם בדיכאון קליני, רציני, הם קוראים לזה דיכאון אבל זו לא הכוונה שלהם. מי שזו באמת הכוונה שלו אז הוא פשוט לא מבין מה זה דיכאון אמיתי, בטח לא אחד כזה שיכול להביא בנאדם לאבד את עצמו.
אני הייתי מסכים איתך עד לפני 3 חודשים
עד שקארתי את המחקר ההוא
לאורך כל ההיסטוריה אנשים חיו בקבוצות והיו ביחד תמיד היה גיבוש כזה
והיום זה טיפה נאבד בין כל ה "עיסוקים" שלנו בעולם המערבי המודרני
אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להשקיע בעצמנו ולא באחרים ואז יוצרים לעצמנו קפיטל לכל אחד לעצמו
מה שגורם לניתוק ולחוסר קבוצות מגובשות
מה שגורם לדיכאון כי בן אדם חייב לתרום משהו לקבוצה שהוא נמצא בה
ואם הוא לא נמצא בקבוצה הוא לא מרגעש שהוא ממצא את עצמו
ונכנס לדיכאון
עד שקארתי את המחקר ההוא
לאורך כל ההיסטוריה אנשים חיו בקבוצות והיו ביחד תמיד היה גיבוש כזה
והיום זה טיפה נאבד בין כל ה "עיסוקים" שלנו בעולם המערבי המודרני
אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להשקיע בעצמנו ולא באחרים ואז יוצרים לעצמנו קפיטל לכל אחד לעצמו
מה שגורם לניתוק ולחוסר קבוצות מגובשות
מה שגורם לדיכאון כי בן אדם חייב לתרום משהו לקבוצה שהוא נמצא בה
ואם הוא לא נמצא בקבוצה הוא לא מרגעש שהוא ממצא את עצמו
ונכנס לדיכאון
שמעתי שזה הרבה בגלל הטלפונים לא זוכרת כל כך אבל יש מחקר שלם על זה
כי כל הדור הזה שקוע כל אחד בטלפון שלו הוא. לא אומר שזה רע, קשרים אינטרנטיים אבל צריך קשרים במציאות לא רק באינטרנט, וזה גורם לדיכאון בעיקרון אני מניח
שואל השאלה:
לא הבנתם את השאלה
התכוונתי לכאלה שבטוחים שהם בדיכאון למרות שהם לא באמת לא לכאלה שבאמת שהם בדיכאון כי זה פשוט נהיה טרנד להיות בדיכאון...
לא הבנתם את השאלה
התכוונתי לכאלה שבטוחים שהם בדיכאון למרות שהם לא באמת לא לכאלה שבאמת שהם בדיכאון כי זה פשוט נהיה טרנד להיות בדיכאון...
אנונימית
אה^. נו טוב בילי אייליש היא דיכאונית, יש לה מילים דיכאוניים, נראית כמו דיכאונית והיא איידול מסתבר, זה למה
זה נהיה טרנדי ומגניב להיות בדיכאון.
הם חושבים שלכל דבר קטן שקורה להם יש תירוץ,
הם לא מבינים שדיכאון זה רציני וזה זוועה והם חושבים שאם הם קצת עצובים אז הם בדיכאון, זה
כלכך מגעיל אותי כי חבר שלי ניסה להתאבד בגלל הדיכאון, הוא סגר את עצמו שנה בחדר הוא ניתק קשר מהעולם, וכשאני מסתכלת מהצד ורואה ילדים אדג'ים מתלהבים שמאבחנים את עצמם בגלל שקצת חרא להם או כי הם מתלהבים מזה כי האיידולים שלהם מדוכאים ואפלים, פשוט בא לי לתת להם סטירה שיבינו שאין בזה שום דבר טוב או מגניב ואף בן אדם מדוכא לא יבוא ויספר לכל העולם על זה כי הוא רק מחכה שזה ייגמר, זה לא משהו להתגאות בו, זאת גם לא בושה, אבל זאת מחלה קשוחה, שיגידו תודה שאין להם אותה במקום לזייף אותה כי אין פה שום דבר טוב, מה זה הטרנד המטופש הזה? מנסים להיות שונים ומיוחדים אז ממציאים מחלות נפש? במקום לשמוח ולהגיד תודה שאתה לא עובר תחרא הזה כל יום אתה עובד על עצמך ועל אחרים שאתה בדיכאון? מה יוצא לאנשים מזה לעזאזל? צומי? רחמים? זה ככ עלוב ומביך לנסות לצאת מסכן ובאמת שהם עושים מעצמם צחוק, שיגדלו הם יתביישו בזה והם יבינו שהם הביכו את עצמם ושכל מה שהם "עברו" בבית ספר וכל החרטא ה"מדכא" שהם עברו בגיל 16 זה כלום ושום דבר לעומת מה שמחכה להם בחיים האמיתיים,
שילכו לפסיכיאטר, שיבדקו את העניין, וכשהם יגלו שאין להם כלום הכל פתאום יעבור להם
הם לא מבינים שדיכאון זה רציני וזה זוועה והם חושבים שאם הם קצת עצובים אז הם בדיכאון, זה
כלכך מגעיל אותי כי חבר שלי ניסה להתאבד בגלל הדיכאון, הוא סגר את עצמו שנה בחדר הוא ניתק קשר מהעולם, וכשאני מסתכלת מהצד ורואה ילדים אדג'ים מתלהבים שמאבחנים את עצמם בגלל שקצת חרא להם או כי הם מתלהבים מזה כי האיידולים שלהם מדוכאים ואפלים, פשוט בא לי לתת להם סטירה שיבינו שאין בזה שום דבר טוב או מגניב ואף בן אדם מדוכא לא יבוא ויספר לכל העולם על זה כי הוא רק מחכה שזה ייגמר, זה לא משהו להתגאות בו, זאת גם לא בושה, אבל זאת מחלה קשוחה, שיגידו תודה שאין להם אותה במקום לזייף אותה כי אין פה שום דבר טוב, מה זה הטרנד המטופש הזה? מנסים להיות שונים ומיוחדים אז ממציאים מחלות נפש? במקום לשמוח ולהגיד תודה שאתה לא עובר תחרא הזה כל יום אתה עובד על עצמך ועל אחרים שאתה בדיכאון? מה יוצא לאנשים מזה לעזאזל? צומי? רחמים? זה ככ עלוב ומביך לנסות לצאת מסכן ובאמת שהם עושים מעצמם צחוק, שיגדלו הם יתביישו בזה והם יבינו שהם הביכו את עצמם ושכל מה שהם "עברו" בבית ספר וכל החרטא ה"מדכא" שהם עברו בגיל 16 זה כלום ושום דבר לעומת מה שמחכה להם בחיים האמיתיים,
שילכו לפסיכיאטר, שיבדקו את העניין, וכשהם יגלו שאין להם כלום הכל פתאום יעבור להם
אנונימית
זה נובע מהאגואיזם והפינוק של הדור הזה. כל אחד רוצה שיהיה לו הכי טוב בלי להתאמץ כי הם רגילים שהכל בא להם בקלות, ואז כשיש קצת קשיים הם לא מנסים בכלל להתמודד כי הם לא רגילים לקושי והם לא חושבים שזה עבודה שלהם כי מגיל צעיר קוראים להם מלכים ונסיכים ומפנקים אותם. מי שבדיכאון זה אומר שהוא חושב שמגיע לו משהו וזה לא בסדר שהוא לא מקבל את זה, אם לאנשים הייתה קצת יותר ענווה הם לא היו בדיכאון.
אולי זה עוזר להם להתפרק
אבל פירטתי והסברתי שזה בגלל חוסר גיבוש ובדידות ^
אימאלה זה כלכך נכון
אני רואה שאת לא מבינה