וואו איזה פאדיחה אני מרגישה מה זה מוזר עכשיו

מה הלוז.
למדתי למתמטיקה וכנראה הייתי באמצע תרגיל ושמתי את הראש ל"כמה דקות". מסתבר בסוף שעברו 45 דקות בערך. אמא שלי חוזרת מהחדר כושר ופותחת לי את החדר של החדר. מעירה אותי ושואלת אותי שאלה: מה אני רוצה לאכול.
וכנראה שהייתי כזה מתוך שינה כזה חצי מתה ועניתי לה c=11.
ואז היא שאלה אותי מה? ואני עונה לה: מה מה

והיא אומרת: *** (השם שלי) הכל בסדר? ואז התחלתי להתעצבן ולענות ממש ברצינות: שאלת שאלה אז עניתי לך.
ואז היא חזרה עוד פעם על השאלה: מה את שאני אכין לך לאכול
ומסתבר שהתחלתי להתעצבן ולהגיד לה שלפני שנייה עניתי לה אז למה היא חוזרת על השאלה. וכאילו באותו רגע באמת הרגשתי שאני לא מבינה מה היא רוצה ממני ושאני באמת עונה לה על מה שהיא שואלת.

ועכשיו בדיעבד אני נזכרת עד כמה יצאתי מפגרת אמלה איזה פאדיחה. כנראה המוח שלי היה עדיין בתוך המתמטיקה וקרה מה קרה. איך להתעודד? וואי