זה ארוך. תנסו לעזור ואל תתעלמו.

שואל השאלה:
אנשים נועצים ולא עוזרים. אז מה זה שווה?? עוד אחד שמוותר עליי? עוד אחד שאומר שאני דפוק??? עוד אחד שפשוט לא יכול לעזור לי? נמאס לי. אני לא יכול לעזור לעצמי ואני דפוק שלא יכול לבקש עזרה!! אז מי יעזור לי?

תלך לפסיכולוג אחשלי
מקווה שעזרתי

שואל השאלה:
וואו אחי. תודה רבה באמת. ללכת לפסיכולוג? ששוב להרגיש כאילו הוא צבוע? שהוא יחשוב שוב שהכל רק בראש שלי? אומנם הןא לא אמר את זה אבל שמעו בקול שלו שהוא מזלזל בי. לא תודה. לא רוצה פסיכולוג. אם אני אלך ואדבר וזה דבר שאני לא יכל לעשות , לדבר על משהו שאני מרגיש. ישלחו אותי לפסיכיאטר.

שואל השאלה:
נכון. לאף אחד אין איך לעזור לי.

שואל השאלה:
ולמה את חושבת שאני דפוק? כי אני פאקינג לא יכל לדבר על מה שאני מרגיש. גם על דברים. הכי בסיסים.
משמע, אני לא יכל ולא רוצה ללכת לפסיכולוג.

אף אחד לא יכול לעזור אם לא תיתן עוד פרטים.
מה קורה, למה אנשים חושבים ככה...
איך זה התחיל? למה?

לא ממש הבנתי מה קרה אבל אני אנסה איכשהו לעזור, תתחיל בזה שתשלים עם עצמך ועם מי שאתה עזוב מה אומרים כולם תתעלם מזה תתחיל לאהוב את עצמך ותתחיל לשים פס על אנשים ברגע שתתחיל לאהוב את עצמך ולהראות לכולם שלא אכפת לך העולם שלך ישתנה

שואל השאלה:
יופי זו די בעיה. כי אני נולדתי בגוף לא שלי. אני זה לא הגוף שלי!! המוח לא תואם את הגוף שלי!!

היי הלכתי ל3 פיכולגים שתיים אמרו שאני משוגעת השלישית סתם לשבה שאני סתומה...
מוזמן לדבר איתי אם אתה רוצה אני יודעת שאני לא משוגעת ואתה צריך לדעת שאינלך מחלת נפש הם פשוט לא מבינים אותנו אנחנו הכי טובים

מה הכוונה? מזאת אומרת לא הגוף שלך?

יש היום ניתוחים לשינוי מין חשבת על זה ?

חדר כושר? לא ממש הבנתי. אתה לא שלם עם הגוף שלך ומרגיש מדוכא בגלל זה?

אם אתה לא תפרט לנו לא יהיה לנו איך לעזור לך.

אתה חושב שנולדת בגוף הלא נכון? שהיית אמור להיות נקבה? אני ממש לא מבינה אתה צריך להסביר כדי שנוכל לעזור

אתה מפגר שלא יכול לדבר? אוקי! תקבל את זה שלא קל לך לבטא את מה שאתה מרגיש במילים מהפה, כי (ואני לא צוחקת) מה שכתבת כאן מאוד מאוד נכנס לי ללב. יש לך יכולת כתיבה כשזה בא מהלב, ואתה צריך להשתמש בזה.
דבר ראשון- תכתוב. כל מה שאתה מרגיש לגבי הכל, כל המחשבות שלך, איך שאתה רואה את העולם- פשוט את הכל תכתוב. אולי בשירים קצרים (אני עושה את זה, אם אתה רוצה אני אשלח לך כמה בפרטי), אולי דרך סיפור שכל מה שהדמות הראשית חושבת ומרגישה זה בעצם ממך, אולי בכלל תתחיל לכתוב יומן ושם תכתוב את מה שאתה מרגיש וחושב בצורה ישירה.
בכללי זה מאוד חשוב שתוציא את זה ממך כי בינתיים אתה אוגר ואוגר ואוגר וזה בהחלט מזיק לך, אתה אפילו כבר חווה את התופעות הלוואי של זה.
דבר שני- כשאתה מרגיש מוכן לך עם זה למישהו שקרוב לך. נגיד ואתה הולך לפסיכולוג/פסיכולוגית אז תראה לה מה שכתבת. לא חייב את הכל בבת אחת, אחד בכל פעם שתיפגשו. נגיד ואתה מראה להורים/אחים אז אותו דבר וכך גם עם חברים.
תאמין לי, אם אתה תכתוב את כל מה שתרגיש מהלב אל הדף- אין סיכוי שהם יחשבו עלייך אותו הדבר וימשיכו כרגיל.
מקווה שבסוף הכל יהיה בסדר ובעוד כמה שנים אתה תסתכל אחורה ותראה איזו דרך ארוכה עשית ותחייך, כי אין דבר טוב יותר מלהרגיש מנצח. במיוחד כשבהמשך יהיה לך טוב יותר עכשיו, או שפשוט יהיו לך בעיות אחרות (אבל שעדיין בסוף יהיה טוב!).

שואל השאלה:
זה אומר שנולדתי דפוק. נולדתי בן בגוף של פאקינג בת. אז כן. יש אנשים בעולם שמחליטים שיש לי בעיה נפשית. בגלל שאני אוהב את אותו המין שלי. שאני בטוח בזה שאני בן בגוף של בת. אולי זו באמת מחלת נפש? הרי איך דבר כזה יכל לקרות לעזאזל?!

למה אתה חושב שנולדת דפוק? אתה יודע שיש הרבה אנשים כאלה הרבה מאוד אנשים כאלה

שואל השאלה:
ולא, אני נולדתי בת, כן אני מדבר בלשון זכר כי זה מאוד עוזר לי. אני חצי מקבל את עצמי. כי הינה, אני לא מדחיק ולא מכחיש את זה שאני טרנס, אבל אני גם ממש לא גאה בזה.

שואל השאלה:
אני אומר לכם שאני לא יכול לדבר על רגשות שלי!! זה מפחיד אותי!! ואובחנתי עם קשיים ריגשיים. שזה מסביר הכל, ללמה אני לא יכול לדבר על רגשות. וכמו שכבר אנרתי, גם על הדברים הכי בסיסיים. אני כבר התייאשתי מעצמי.

אני חושבת שכדאי שתדבר עם מישהו שמבין בזה, אבל מה שאני יכולה להגיד לך זה זה,
אל תיפגע בעצמך! אתה לא דפוק! מי שעושה לך דברים רעים הוא רק מקנא בך! אנחנו חיים בחברה של אנשים ששופטים בן אדם עוד לפני שמכירים אותו, אז מה שאני מבקשת ממך זה שלא תיפגע בעצמך, בבקשה

שואל השאלה:
כשזה בכתב ולא מול פנים כן. אם מישהו שיודע על דברים שאני מרגיש יפגוש אותי במציאות אני יובך. אני ארגיש שהוא יודע עליי פשוט הכל וזה יפחיד אותי עד לרמה שאני לא ארצה לראות את אותו הבן אדם. אז כן, כשזה מאנונימי ואנשים שאני לא אפגוש בחיים זה יוצר פשוט לי. ובבקשה אל תשפטי אותי.

תכתוב את הרגשות שלך על יומן או דף או תצייר על זה. עוזר

קוראים לזה טרנס, וזה נורמלי לחלוטין.
ממליצה לך לפנות לאיגי (ארגון לקהילה הגאה). יש שם אנשים כמוך, שיבינו אותך
אתה לא לבד, לא מוזר ולא דפוק. לאט לאט תתחיל לקבל את עצמך למרות כל הקשיים, לא משנה אם אתה בן או בת

סליחה?!?!?! הוא מתנהג כמו זבל?! הבן אדם מרגיש רע, שקשה לו! וזה מה שאתה כותב לו?! אין לך בושה?! איך אתה מסוגל?! אם זה היה הפוך וזה אתה שהיית צריך עזרה? אם היו כותבים לך את זה גם! אני לא מבינה בכלל איך אתה מסוגל לכתוב את זה! הבן אדם צריך עזרה! הוא כתב את זה פה בשביל שיוכלו לעזור לו! אז תפסיק להיות כזה בן אדם מגעיל ותתחיל להתנהג לאנשים יפה, אתה לא יודע בכלל כמה זה מגעיל מה שכתבת ^

(הכוונה היא לביצ' אני)

ביצ' אני
אתה לא עוזר,להפך אתה רק מחמיר
פשוט תסתום.

הוא רק אמר שהוא לא יכול ללכת לפסיכולוג והסביר למה... ^^

לצערי אין לי מספיק מידע כדי לעזור לך. מוזמן לכתוב לי מיותר פרטים בהודעה פרטית ואענה לך בצורה שלדעתי תהיה יותר מתאימה ואולי יותר תעזור

תקשיב, טוב למה שאני אומרת עכשיו, שאני לא אומר סתם.
תלך ליוצעת של בית הספר שלך. יועצות בדכ רגועות ועוזרות. תלך להורים שלך , תדבר איתם. אם לא, קרובי משפחה. אחים, בני דודים, סבא, סבתא. תנסה ללכת לדבר עם אותם הילדים שמציקים לך. תגיד להם שאתה בסדר גמור, תשים פס על החארות שאומרים עליך דברים רעים. אבל דבר ראשון, תאהב את עצמך. אתה מדבר על עצמך טיפה בזלזול, כאילו אתה לא שווה משהו, כאילו אתה סתם. אתה טועה ובגדול. יש אנשים שאתה כן חשוב להם. שהם כן אוהבים אותך. שהם מייחסים אליך חשיבות. אף אחד לא נולד מושלם, והפגמים שלך ושל כול אחד מאיתנו בכל העולם ישארו, כנראה לנצח. יש לי עוד משהו לומר לך: המורה שלנו, לפני כמה ימים, אמר לנו פתגם ממש חשוב: "אם יש שביל שאתה לא מצליח לעבור בו , ואתה מנסה ומנסה ומנסה ולא מצליח, תעשה אחורה פנה, ותלך לשביל השני , שנמצא מאחוריך." מה שהאמירה הזו מנסה לומר לך, שאם אתה מנסה נגיד להתחבר לילדים מהכיתה שלך, תמיד אפשר לעבור כיתה, לעבור בית ספר.
המעין פתגם הזה, יכול ללמד כול אחד בעולם . כן , לכול אחד יש קשיים בחיים. גם לי, גם לילדים מהכיתה שלך, גם לכול הילדים שכתבו לך כאן, וכן- גם לך. אבל העיניים העיקרי הוא לא להתעסק בפגמים, תתעסק בדברים הטובים שלך: ברגשות, במעשים, במחשבות. אין בן אדם שאין לו פגם, אבל גם אין בן אדם שאין בו משהו טוב.
מקווה שעזרתי 3>

אני חושב שיעשה לך טוב לדבר עם עוד טרנסג'נדר שיבין אותך הכי טוב.

עכשיו אחרי שקראתי את שאר הדברים שכתבת אני יכולה להוסיף ולנסות עוד לעזור.
אני לא יודעת איפה אתה גר אבל (ואני מצטערת שאני שופטת) אני חושבת שהמשפחה ו/או הקהילה שאתה חי היא לא הכי מקבלת את זה ולכן היא שולחת אותך לפסיכולוג ואומרת שיש לך מחלת נפש וכל זה...
1. אם על זה אומרים שיש לך מחלת נפש, אז זה לא נכון.
2. כל הכבוד שאתה לא מכחיש את זה אבל לקבל את זה כל כך יעזור לך, אתה תרגיש כאילו אבן נפלה לך מהלב אחרי שתקבל לחלוטין את מי שאתה.
3. חשוב מאוד שלא תכעס על כולם, אני מבינה שאתה בסערת רגשות עכשיו או בכללי כשמדברים על הנושא הזה אבל זה לא נכון להפנות את הכעס שלך לאנשים שמנסים לעזור לך. (זה מה שביצ' אני ניסה להגיד במילים מאוד אחרות)
4. כמו שכתבו מקודם, גם אני ממליצה לך ללכת לאיגי. שם יהיה לך כל כך הרבה יותר קל מבחינה נפשית שאתה לא תבין מה עשית לפני זה.
5. אני עדיין ממליצה לך לפרוק את הרגשות שלך על הדף כי אתה יודע להעביר את מה שאתה מרגיש מאוד טוב (ככה אנחנו יודעים שאתה ממש מעוצבן עכשיו...)
6. אתה לא לבד בעולם, חשוב מאוד שתזכור את זה. אתה לא צריך ללכת לפסיכולוג/ית כי להיות טרנס זה רגיל ויש לא מעט כאלה בארץ ובעולם.
תזכור- בסוף הכל יהיה בסדר.

שואל השאלה:
לא חייבים לי כלום. זה מה שאני אומר. אני התייאשתי מעצמי, לא יכל לבקש עזרה, לא יודע למי לפנות, אז מי יעזור לי? בגלל זה אני פונה לכאן. אז אל תשפוט. ביי.

שואל השאלה:
לא יכול ללכת לאיגי. מה? עוד שקר להורים שלי? עוד להסתיר? הרי הם מאוד מקבלים בעניין הזה אבל אני פשוט לא יכל לדבר על זה. אז אני בארון.

תתייכס אליו טיפה בכבוד, הבן אדם עובר פה קשיים, תבין, אם תיקח דף , תקמט אותו ואז תפתח , לא משנה כמה תנסה ליישר אותו בחזרה, זה לא יצליח לך. הדברים שאתה אומר לא יכולים לחזור בחזרה. אולי אתה חושב שזה משעשע מה שאתה אומר, או שזה מרגיע אז תדע שלא! יכול להיות שהוא נעלב מזה, לא חשבת לרגע?! (ביצ אני זה בשבילך. תלמד לכבד אנשים והם יכבדו אותך)

פסיכולוג מאוד יעזור ולגבי מה שאמרת אני כל הזמן אומרת לכל מי שמכיר אותי שהכול בראש תמיד תחשוב חיובי גם שמאוד מאוד קשה תמיד תמיד תמיד תחשוב חיובי זה מאוד עוזר יש לי חברה שהיא התחילה להתגבר ולא לשנוא את עצמה תהיה מי שאתה ואל תיתן לאף אחד לשנות אותך
ואני לגמרי מסכימה עם זה שהיום ככה העולם עובד
אם אתה רוצה אני ממש אשמח לעזור לך

אני ממליצה לך לדבר עם barbie girl1 שכמה הודעות מעליי

שואל השאלה:
לא יודע אם זה משנה משהו אבל אני בן 13
וכן אל תשפטו בגלל הגיל
ואני אומר את זה ככה שאתם אומרים לי ללכת לאיגי, איך בידיוק? אני רק בן 13. איך אני אגיע לשם. איך אני אתנהל שם. אני לא יכל לעשות כלום.

אני מבינה אותך
אתה צריך דרך לפרוק את הרגשות שלך .. .
תדבר עם מישהו - לא פסיכולוג ( לא יודעת מה איתך אבל לא סומכת עליהם)
תצייר, תרקוד , תשים מוזיקה על פול ווליום ותצעק את כל מה שאתה חושב ומרגיש
אם תרצה לדבר אני פה.

חבר ממליצה לך לפנות לאיגי, מבטיחה לך שתמצא אוזן קשבת ומדריכים לחיים(:
בהצלחה ואם אתה צריך לדבר אני כאן! אתה לא לבד בזה ואתה לא היחיד, הכל בסדר ולכל דבר יש פיתרון. אנחנו ב2019, אל תדאג!

אתה מוזמן לדבר איתי על הכל, ותהיה בטוח שאני לא הולך לחשוב שיש לך מחלה נפשית או משהו כזה או לשפוט אותך, אני בעצמי עובר משהו דומה לשלך כרגע
בכל מקרה שתדע שאתה יכול לפנות אליי מתי שבאלך אפילו שאתה לא מכיר אותי, אתה יכול לסמוך עליי.

יש מלא אנשים כמוך. אתה לא לבד בעולם הזה. אולי לתלך לסניף של איגי? תפגוש שם אנשים כמוך. שיקבלו אותך כמו שאתה. אני בטוחה שזה יעזור.

מצטערת בשבילך שנתקלת באנשים מהסוג הגרוע, שתדע לך שהם כולם טועים. אתה מדהים, ואתה לא טעות. אתה מיוחד כי אתה אתה, ואם לא תהיה אתה-האתה מבחינתך, זה יהיה גרוע. תלך רק בדרכך, לא בדרך של אנשים אחרים.


והיי!! יש לי חבר, בדיוק כמוך, הוא בגילך, הוא באיגי והוא משפיע והוא פעיל כמו לא יודעת מה. אתה יכול. תאמין בעצמך.

תדבר עם מישהו שיכול להבין אותך, תדבר עם טראנסים ותתחבר אליהם. יש מלא כמוך בגיל שלך. זה לא עד כדי כך נורא, אתה מייחס לזה חשיבות של "מה חושבים עליי" תצעק להם בפרצוף כן זה אני ואם לא בא לכם טוב אז לכו קיבינימט

פסיכולוגים לא שופטים, להפך, הם דווקא מאוד עוזרים. במיוחד במקרים כמו שלך.
ולשאלה, שימותו הקנאים!

דבר עם אנשים כמוך,
תצחק לשונאים בפרצוף,
תחשוב על עצמך ולא על אף אחד אחר,
מה שיעזור לך להרגיש טוב.

we live in a society :(

הי בראדר לפרוק לאנשים שאתה לא מכיר זה הרבה יותר קל אז קודם כל אם תרצה לפרוק משהו אני פה דבר שני הכל זה תקופות וגם לח לפעמים יש תקופות חרא ואם זאת יש לי תקופות יפות וזה קורה לכולם

אתה מוכן בברשה לכתוב מה הגיל שלך? זה ממש יעזור פה לאנשים לדעת איזה סוג של תגובות לענות

תנסה להכיר חברים חדשים ולהתרחק מהאנשים שמסתכלים עליך כאילו אתה מפגר תראה לכולם שאתה ממש לא מפגר ושאתה לא שם עליהם

שואל השאלה:
כתבתי כבר, אני בן 13

אין דבר העומד בפני הרצון

היי, אני רוצה להגיד לך שהכל בסדר מותר לך להרגיש שאיך שאתה מרגיש וזה אפילו בסדר. אני חושבת שהפיתרון הכי יעיל עבורך יהיה לבקש עזרה מקצועית מפסיכולוג או אפילו מיועצת בית ספר. תמצא מישהו לדבר איתו על איך שאתה מרגיש זה יעזור לך.
נ.ב מחלות נפש לא אומרות שום דבר על הבנאדם ובמידה ואתה סובל מדיכאון או מחלה אחרת אל תרגיש רע עם עצמך לגבי זה

כולנו ככה אחשלי כלומר אני לפחות.. החיים הם דיי שחייה בחרא צריך ללמוד לצוף
שים פס הם באמת לא מבינים תבחר חברים טובים שתיפתחו ותוכלו לדבר גם על דברים כאלה שיותר עמוקים מהמה נישמע הרגיל שתוכלו לדבר גם על הרגשות והאכזבות שלכם כמובן בהדרגה

אני לא חושבת שתוכל לקבל פה מענה מקצועי , אבל אנחנו כאן כדי לעזור לך כמה שנוכל . אם הכתיבה עוזרת לך כמו שכתבת , אתה יודע לבטא את עצמך , את הרגשות שלך . לפעמים כתיבה באמת מבטאת את מה שאנחנו מרגישים בצורה הכי טובה , ולכן אני ממליצה לך לכתוב את מה שאתה מרגיש יום יום / שעה שעה . זה גם יעזור לך להשתחרר מלחצים , וגם יפרוק קצת מהלב שלך , אם תפרט יותר על המצב אני בטוחה שנוכל להבין ולנסות לגשת יותר אליך . תנסה לחשוב גם מה המניע ? למה אתה מרגיש ככה , איך זה התחיל ?? יכול להיות שיש לך חרדת חברתית לפי מה שכתבת ותיארת ואם זה יש יעודד אותך , אתה לא היחיד . זה הקול בתוך הראש שלך , אתה לא צריך לפחד מימה שאחרים יחשבו עליך אבל מה שכן פסיכולוג כן יכול לעזור לך או איש מקצוע אחר / חבר משפחה שאתה מכיר וסומך עליו מספיק טוב כדי לספר לו את כל מה שאתה מרגיש . פסיכולוג באמת יכול לעזור לך ולא בגלל שאתה "דפוק" תוכל לבטא את עצמך בפני איש מקצוע שאתה לא היחיד שהוא פגש עם אותם בעיות או רגשות . ואני חושבת שהתרופה הכי טובה לחרדה חברתית היא פשוט לתת לזה לזרום , תילך עם ראש מורם , תהיה בטוח בעצמך ואל תתעסק בסביבה יותר מידיי . אני נתקפת בכל כך הרבה חרדות בזמן האחרון ובגלל זה אני נכנסת מידי פעם לסטיפס כדי לראות שאלות ולזה באמת לא יכולתי להשאר אדישה . אני באמת מאחלת לך להשתחרר מימה שאתה מרגיש , העולם הוא דפוק לא אתה , אנחנו חיים בדור מציאותי שאנשים ממהרים לשפוט בני אדם שהם לא מכירים . אתה לא אשם

לבנות ביטחון עצמי. אני יודעת שזה נשמע קשה והכל, כי זה באמת קשה! עברתי את זה. והיום? אני גאה בעצמי. גאה שלא סתמתי. ואני מאוד פחדתי והיה לי מאוד קשה עם זה, היום יש לי ביטחון עצמי. תלמד לא להתייחס, תמצא יועץ.ת /פסיכולוג.ית ותדבר איתם, אחר כך פשוט תתעלם. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד! גם היום אני הולכת במסדרון ויורדים עלי לפעמים. אלה אנשים שלא יתקדמו בחיים.אני פה לכל שאלה שלך, בפרטי. יורדות לי דמעות❤

חשבת על להצטרף לאיגי??? אתה לא חייב לשלם או לספר לאף אחד ואתה תלמד המון ותכיר המון אנשים שמרגישים כמוך

אחרי מקבלים מגיל ממש צעיר אתה יכול להצטרף למרות שאתה בן 13 זה כל כך יעזור לך!

ואם אתה מרגיש מבולבל אתה מוזמן לקרוא באינטרנט על הגורמים לטראנסגנדריות
נושא מאוד מעניין

שואל השאלה:
גם אני חושב שיש לי חרדה חברתית אבל לא דיברתי על זה פה , למה את.ה חושב שיש לי חרדה בחברתית?

אני חושבת שיש לך חרדה חברתית לפי מה שתיארת וכתבת , אם אתה עובר את זה על בסיס יומיומי . ואם תרצה לדבר על זה אתה מוזמן לשלוח לי , בתור אחת שחווה חרדתות חברתיות יש לי כמה טיפים לתת לך שיעזרו .

שואל השאלה:
כן אבל תגיד משהו ספציפי... מזתומרת מה שכתבתי? כתבתי הרבה דברים

כתבת הרבה דברים , חלק מהדברים כתבת שאנשים מסתכלים עליך בעין עקומה , אמרת שאתה לא יכול לדבר על הרגשות שלך , שאתה מתבייש לדבר עם מישהו על הכל פנים מול פנים כי אתה מפחד מהתגובה שתבוא אחרי . לא קל לזהות שמדובר בחרדה חברתית ..

וואו כנל! אני אישית ממליצה לך לנסות לעבור חוויה חוץ גופית. זה מרגיש חופשי ומדהים אם אתה מצליח. בהצלחה! הו כן וגם מדיטציה

אני מבינה את המצב הקשה בו אתה נמצא,זה קשה לאהוב את עצמך,כשמורידים ושופטים כל צעד שלך כל יום מחדש,אני בעצמי אתאיסטית לסבית בת 14שחיה בחברה דתית מדברת על כמה אני דפוקה כל הזמן.
וזה קשה לדבר על רגשות,אבל חשבת במקום לדבר,להביע אותם בדרך אחרת?
שירה,ריקוד,משחק,ציור,כתיבה לא חסרות הדרכים להביע את עצמך בלי מילים
ואם אתה רוצה להמשיך לפרוק אצלי בפרטי או לספר מה קרה יותר לעומק אני פה לשמוע

אוקי אז אומנם אין לי עצה ארוכה ונוגעת ללב כזאת אבל אני יכולה להגיד לך כמה דברים;

1. תפרוק. הכל. בכל דרך שהיא.
אתה יכול להתכתב עם מישהו שאתה לא מכיר אתה, יכול סתם לכתוב על דף מה אתה מרגיש, אתה יכול לנסות לדבר עם מישהו שנמצא במצב כמו שלך או אפילו פסיכולוג אבל לא משנה איך פשוט תפרוק

2. תקבל את עצמך.
אתה לא דפוק ואין לך שום בעיה אתה פשוט לא מרגיש מחובר וזה בסדר, זה קורה להרבה אנשים ויש קהילה שלמה של אנשים כמוך וכולם בני אדם נורמאלים לחלוטין

3. אני לא יודעת אם נסית או שנסית וזה לא הצליח אבל תנסה לשתף את ההורים, תסביר להם מה אתה מרגיש ועד כמה זה מפריע לך, תסביר להם שזה קשה לך ותנסה לעשות את זה בלי לכעוס כי ככה יהיה להם יותר קל לקבל אותך ולהבין אותך

אוקיי אז בסוף כן יצאה לי הודעה ארוכה כזאת אבל בכל אופן מקווה שעזרתי לך ואל תדאג הכל יהיה בסדר

הכל בסדר. יש עוד המון אנשים במוך בעולם
תסתכל על הצדדעם החיוביים בחיים שלך: יש לך רכוש? יש לך משפחה? יש אנשים שגם את זה אין להם. אל תחשוב שאתה דפוק, כי אתה לא. ואם אתה מרגיש שאתה בגוף ה "לא נכון" אני ממש ממליצה לך להסתכל על ניתוחים/וואטאבר כדי להרגיש בנוח עם עצמך. אל תחשוב על מה אנשים אומרים או חושבים.. קודם כל תעריך את עצמך, תדע את החוזקות שלך ואל תוריד מהערך שלך.
ואם אתה רוצה אתה ממש מוזמן לפרטי לשתף או סתם לפרוק

שואל השאלה:
אוף די אני באמת מתחיל לחשןב שיש לי חרדה חברתית אני לא יודע מה לעשות. הרי להגיד את זה להורים שלי אני לא יכול כי אחכך ישאלו אותי למה אני חושב ככה ואני לא יוכל להסביר להם

תקשיב , כמו שהמלצתי לך כבר למעלה בתגובה שלי הדרך הכי טובה להתשמש בה היא בכתיבה , אתה יודע לבטא את עצמך טוב במילים ככה שיהיה לך קל וזה גם ישחרר אותך מלחצים . תלמד לקבל את עצמך תהיה חיובי תחשוב ראש פתוח זה ישתפר (:

כל עוד אתה מתעקש ואומר לעצמך שאתה לא יכול באמת תוכל, אתה יכול להיות כמה שאתה רוצה בהכחשה, אתה יודע שהדרך היחידה לעזוכ לעצמך הוא לדבר על זה. זה יקח לך זמן ומאמצים, אבל זה ישתלם בסוף

הלכת רחוק עם הדיכאון יום יבוא ותיצא מיזה לדעתי דיכאון נגרם מזה שאתה חושב יותר מידי היה לי דיכאון שנמשך שבועיים ובקושי אכלתי ולא היה לי מצב רוח לכלום היו לי מחשבות דיכאוניות ברמה שאין כבר טעם ופתאום יצאתי מזה ולא קלטתי שהלכתי כלכך רחוק עם המחשבות והייתי ברמה שאני לא יודע איך להתנהג ליד אחרים הייתי מתנהג כמו רובוט וחשבתי שאף אחד לא יצליח להבין אותי וכל פעם שניסיתי להסביר החמרתי את המצב יותר אני מרגיש שאני אולי טיפה מצליח להבין אותך

שואל השאלה:
אחי, אני ככה כבר טיפה יותר מחצי שנה.

אני רק רוצה להבין, הבעיה בגדול היא שאתה טרנסגנדר, ואף אחד לא מבין אותך? יש לך איזושהי בעיה חברתית? פתרון למה אני צריכה למצוא?

שואל השאלה:
מה זאת אומרת בעיה חברתית?

מרגיש לא נוח ליד חברים, מעט חברים, מרגיש חסום ליד חברים, חרדה חברתית... אחד מאלו?
מה הבעיה? שאתה טרנס ואתה מפחד לחשוף? שלא מבינים אותך? זה ממש יעזור אם תכתוב לא רק תיאור של החיים, אלא לאיזו תשטבות אתה מצפה. פתרון למה בעצם?

שואל השאלה, מתי שתראה את זה, אתה יכול בבקשה לכתוב לי בפרטי? אני מבטיחה שאני לא מסננת

תראה, אני יודעת שבטח קשה לך להיות בגוף שלא שלך...
אני יודעת שזה סבל לא לאהוב את מה שאתה רואה במראה.
אל תתן לזה להרוס לך את החיים, כל החיים לפנייך.
אם הייתי בסיטואציה הזאת הייתי חוסכת לבית, עוברת לגור שם בגיל 18 ומתחילה לחיות איך שאני רוצה.
כרגע ספציפית אתה נמצא באחריות ההורים שלך (מבחינת החוק עד גיל 18) אלא אם כן הם אלימים כלפייך ואז אפשר להתלונן לרווחה.

אני מקווה שהמצב שלך ישתפר, הכל בסדר.
לא משנה מה הפסיכולוגים יגידו, שום אבחון לא יגיד לך מי אתה ואיך תחייה את החיים שלך.
כדורים נגד מחלות נפשיות כן יכולות לעזור אבל זה תלוי בחולה ובמחלה.
יש אנשים שמחלימים עם הזמן, (שלא תבין לא נכון, אני מתייחסת כאן לזה שאתה חושב שיש לך חרדה חברתית ולא לזהות המינית, אני לא מאמינה ב"דיספוריה").
אתה יכול להחלים עם הזמן, הכל עניין של רצון, לסנן את הפחדים.
אם אתה מרגיש לבד, לך תדבר עם מישהו, עם קבוצה של אנשים, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? כדי לנצח את החרדה החברתית אתה צריך להתייצב נגדה ולעשות את כל מה שאתה חושב שאתה לא יכול לעשות.
זה נכון לגבי כל מחלה נפשית, תעשה את מה שאתה חושב שאתה לא מסוגל לעשות.

היי תשמע, נראה שיש לך דיספוריה. עם המיינדסט הזה של רחמים עצמיים, כעס ונחישות שאין מזור לכאבים שלך לא תלך רחוק, אומרת בכנות. סטיפס הוא לא הכתובת שלך. העזרה שאתה מחפש היא אצל אנשים יותר מומחים. משום מה עדיין לא הבנתי למה אתה לא יכול ללכת לפסיכולוג. תראה, אחוז ההתאבדות בקרב טרנסים הוא 40. אני מבינה שאתה במצב נפשי לא קל בלשון המעטה. אבל אני מפצירה ממך, תפנה לכתובת נכונה ותיאזר בטיפה של תקווה וכוח שעוד יש שם. אני יודעת שיש, כי פנית לפה בכל זאת בציפייה כלשהי למצוא פתרון.

היי, אני לא יודעת איך ממש לעזור, אבל אם אתה רוצה לדבר בפרטי, אתה מוזמן(:

למה את לא הולכת לפסיכולוג?
אל תזלזלי באנשי המקצוע האלו הם יכולים לעזור לך

יש המון תגובות בטוח לא תראה את שלי אבל אני רוצה להגיד לך *לנשום* תרגע תנשום שניה תתאפס על עצמך ותפסיק לשים פא*ניג פס על מה שהחברה חושבת עליך או איך שאנשים רואים אותך בימנו כמעט הכל אפשרי אתה מרגיש בגוף הלא נכון מעולה זה כןאב מעולה אבל האם אפשר לשנות משהו בזה בטחח תמיד תוכל לעשות ניתוח מין תמיד תוכל להתקדם ולהפך את החיים שלך למקום שאתה רוצה להיות בו זה מתסכל אבל זה בסדר תנשום אל תתן לזה להפיל אותך תמיד אפשר לטפל בזה לעשות שינוי תמיד תהיי חזק החיים לא קלים אבל הם היו שווים את זה זה שלב מסוים של תסכול שאתה חוויה וזה בסדר אתה לא חייב לשים מסכות או להיות חייב למשהו משהו אתה אתה שום דבר בעולם ולא אפחד לא ישנה את זה תהיה חזק ואל תשכח לנשום שקשה והכל היה בסדר אני מבטיח לך תמיד אפשר לשנות דברים אז אל תתן לתסכול הזה לנצח אותך תקום תהיה חזק תהיה גיבור זה קשה אבל לא הופכים לאריה ביום אחד

תאמין לי אני איתך בדבר הזה, אתה לא לבד תזכור את זה תמיד אם אתה רוצה לדבר איתי בפרטי תרגיש חופשי

שואל השאלה במיקרה האות הראשונה בשם שלך מתחילה בי'??

עוד הפעם חלק משאלת צומי

טוב תראה אתה מדבר הרבה על אנשים אחרים, יחס של אנשים אחרים, לא רוצה שישפטו אותך וכו...
פשוט תנסה להתרכז בעצמך ולשים באמת פס קשוח כזה שלא מעניין אותך מה יחשבו... אתה מרוכז בעצמך! תנסה למצוא דברים שיספקו אותך, אתה עם עצמך בתור התחלה. אתה צריך קודם כל לאהוב את עצמך לפני שאתה מצפה שיאהבו אותך. תדאג לאושר שלך כשהוא תלוי אך ורק בל במה שתעשה או לא תעשה. ההרגשה שלנו היא אך ורק בשלטתנו! אז תדאג ליצור זמן איכות עם עצמך...יש הרבה רעיונית, אולי טיולים, ים, ללמוד לנגן, ללמוד משהו אחר...כל יום או כל יום שאתה יכול שים לך בלוז את מה שרשמתי גם אם אתה לא מתחבר תנסה! אתה בשלב שאין לך מה להפסיד רק להרוויח!
כל יום אבל כל יום איפה שלא תהיה, בים, בצפון על איזה אבן מסתכל על הנוף או סתם במרפסת מסתכל על השקיעה, תדאג לכתוב את כל מה שאתה מרגיש. לפרוק הכל! תקשיב אם הייתי אחותך הייתי מכריחה אותך לכתוב זה מה שאתה הכי צריך ככה. קודם כל להבין את עצמך ודרך פריקה שזה גם משהו שאתה זקוק לו בטירוף עכשיו השילוב רק יקדם אותך יותר.
אם אתה פתוח בראש מצעעה גם שתנסה יוגה או מדיטציות לפחות, דמיון מודרך... ביוטיוב תשמע סרטונים שמסבירים קצת.
וחשוב שתדאג במהלך היום לנשום השימות עמוקות! כל פעם שאתה נזכר בזה שאתה צריך לנשום אל תוציא מהאוזן השנייה, באמת תיישם את זה ותנשום נשימות עמוקות כמה שיותר!
תקשיב לי אתה תצא מזה!
זה חייב לעבור כמו כל הדברים שעוברים, רק תהיה אופטימי בן אדם! אתה חזק תהיה על זה וזה שלך.

אם תרצה לדבר בפרטי אני שם, נשמע שאתה עובר תקופה לא קלה בחיים.

בשביל שאנשים אחרים יקבלו אותך כמו שאתה, אתה צריך לקבל קודם את עצמך

שואל השאלה:
אם הייתי רוצה צומי הייתי אומר "אני הולך להתאבד" ולא שואל את זה מאנונימי. או משהו בסגנון. לכתוב לאנשים מה עובר עלייך זה לא נחשב לצומי.

^אתה צודק, אבל גם לרשום אני הולך להתאבד זה לא צומי.

יקר,

נשמע שאתה מתוסכל, מיואש מהחברה שסביבך, מהשיפוטיות, מחוסר ההבנה.. מתארת לעצמי שאתה מרגיש כלוא בגוף שלא תואם את התחושות שלך, כשהחברה מסתכלת עליך כ"מוזר" ומתייגת אותך בצורה פוגענית, זו בטח תחושה נוראית.

יקירי, נדמה שהעובדה שאתה מרגיש לא בנוח לבטא את עצמך ולדבר על התחושות שלך מכאיבה לך גם היא, כאילו זה מחייב אותך להתכנס בתוך עצמך עם כל הקושי והכאב, לבדך, ולא להיות מסוגל לשתף בזה אף אדם. לא להיות מסוגל לקבל תמיכה.

כתבת פה באחת התגובות שאתה מרגיש יותר בנוח כשזה מאחורי המקלדת, ולא פנים מול פנים, ואני רוצה להזמין אותך בהקשר הזה לצ'אט של ארגון סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) שאני מתנדבת בו. בסה"ר פועל כל ערב צ'אט אנונימי בו תוכל לשתף יותר, לפרט מה אתה חווה ביום יום, ולחשוב יחד עם המתנדבים איך לעזור לעצמך, בצעדים קטנים להתקדם אל עבר מציאות טובה יותר עבורך.
תמצא אותנו ב- https://sahar.org.il/

בוא, מחכה לך
מתנדבת סה"ר