29 תשובות
לי זה עשה כאבי ראש מחרידים והפסקתי אחרי שבוע אבל תכלס זה עובר וההשפעה היא רק אחרי חודש, כדאי לנסות כמה דברים... אולי זה הכדור המתאים ואולי לא. תנסי:)
לכל אחד זה משפיע אחרת
יש כל מיני תופעות לוואי
בימים הראשונים יכולים להרגיש בחילות כאבי ראש עייפות חוסר תיאבון ועוד (חוויתי בערך את כל אלה)
אחרי גג שבוע כל התופעות האלה עוברות
ואז ההרגשה תלויה בך
כל אחד חווה את השפעת הכדורים בצורה שונה קצת
זה אמור לדכא דיכאון וחרדות
לא טוב... אם את רוצה לצאת מדיכאון כדורים זה הדבר האחרון שכדאי לך לנסות, זה סם לכל דבר שלא עוזר בשיט, אלא רק מעביר את הדיכאון זמנית, רוצה לטפל בזה? תישארי אופטימית, תדברי עם חברים טובים שלך על מה שאת עוברת... זה הרבה יותר עוזר (מניסיון)
שואל השאלה:
יהב, אובחנת בדיכאון או שאבחנת את עצמך? אי אפשר לצאת מדיכאון אמיתי דרך זה ש"תהיה אופטימי" וזה הכל
אנונימית
על כל אחד זה משפיע אחרת, צריך לנסות ולראות איזה כדורים מתאימים לך. בהתחלה לקחתי משהו שגרם לי לאבד תיאבון ולא הרגשתי שינוי בתחושה, ועכשיו אני לוקחת כדורים שעושים לי טוב ובקושי יש לי תופעות לוואי. לוקח לזה כמה זמן להשפיע (תלוי בסוג הכדור) ויכולות להיות תופעות לוואי, אבל אם זה לא משהו רציני שמפריע לך בחיי היום יום זה שווה את זה. לא מרגישים משהו ממש כשלוקחים את זה, זה לא כמו סמים, אבל אם הכדורים מתאימים לך עם הזמן תרגישי שיש לך פחות מחשבות דיכאוניות וחרדות ויותר קל לך להתמודד עם דברים, לפחות ככה זה אצלי. חשוב לשלב את זה עם טיפול פסיכולוגי כי כדורים לא פותרים כלום, הם רק אמצעי עזר.
תתייעצי עם הפסיכיאטר/ית שלך, הם מבינים בזה זו העבודה שלהם.
ואי אני מתה על זה
בכדורים שאני לקחתי שהם נגד דכאון כתוב תופעות לוואי: דכאון
לכל אחד זה משפיע אחרת, אין לי תופעות לוואי במיוחד וזה כן עוזר לי ויש שיפור משמעותי למרות שזה לא מונע את הדיכאון לגמרי. זה תלוי בגוף שלך ובכדורים שאת לוקחת, אבל לי אישית זה עזר.
מה זה אובחנתי? זה חארטה אחת גדולה, כל בנאדם עובר בחיים שלו דיכאון.... (אני עברתי ואני לא צריך שרופא יאשר את זה) וללכת לפסיכולוג יותר עוזר מללכת לרופא כי רופא יגיד לך לקחת כדורים, ופסיכולוג יטפל בשורש הבעיה ויפתור אותה
פרוזק-כאבי ראש, דופק מהיר בחילות החמרה של הדיכאון בהתחלה חוסר תיאבון הרגשה נאחסית
ציפרלקס- כאבי ראש, עצירות השמנה כאבי בטן ומשהו שיושב לך על המוח ולא נותן לך לחשוב בצלילות
לא ממליצה
אנונימית
זה לא ריטלין, זה לא משפיע בהשפעה מלאה אחרי שעה או משהו.. צריך לקחת לשבוע לדעתי לפני שזה עובד לגמרי פחות או יותר
אנונימי
לקחתי במשך כמה חודשים והרגשתי שזה לא עושה כלום ועדיין הייתי בדיכאון אבל אחרי שהפסקתי נהייתי אפילו יותר בדיכאון..
יהב יש דברים שפשוט לא נכון לומר אני אתן לך דוגמה:
רוצה לטפל בנכות? פשוט קום ולך על הרגליים. זה הרבה יותר יעיל מלהישאר בכיסא גלגלים
או
רוצה לטפל בעיוורון? פשוט תפקח את העיניים. תנסה לראות קצת
^
כמו להגיד להומלסים "לכו הביתה"
לנושא זה לא תמיד עובד, אם לא עוזר אחרי שבוע עד חודש צריך לבקש להחליף או לנסות טיפולים אחרים כי יש יותר מרק תרופות.
אנונימי
כמה בורות ופרימיטביות.. הדעות הללו נפוצות מאוד היום.
מי שיש לו מחלת נפש אבל אמיתית חייב כדורים בשביל להתאזן
חייב
זה כמו סמים לכל דבר אחרי זה יש תקופה של גמילה ואז המצב נהיה עוד יותר גרוע, זה לא עוזר אם מרדימים את הדיכאון צריך ללמוד לחיות איתו
הדור של היום חי על תרופות וכדורים... ואז ממציא כל מיני חארטות בשביל הקלות כמו בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות, היפראקטיביות לדוגמא זה פשוט אנרגיה.. מה הבעיה? אתם בגיל ההתבגרות... וגם בעיות קשב וריכוז לכל אחד קשה להתרכז במבחן שילדים מדברים בו... אז מה אתם עושים? לוקחים כדורים ותרופות שתכלס מכניסות לדיכאון וגורמות להורמונים בגוף פחות לעבוד, אני מנסה להבהיר פה נקודה, שהכי טוב זה בטבעיות לטפל בדברים.. כמו שמתי שלא היו כדורים היו מטפלים בהם ולא דרך כדורים שרק גורמים לבעיה להפסיק זמנית
ולנשוות נכות לדיכאון זה לא נכון, נכות זה פיזי דיכאון זה ריגשי יש הבדל..
כלום זו השפעה כללית.. תריך לקחת רצוף 3 שבועות ואז מתחילים לאט לאט להרגיש
כדורים לחרדה מרגישים ישר
אז איך זה שאנשים מקבלים 100% נכות על דיכאון? תאמיני לי הפרופסורים של ביטוח לאומי יודעים יותר טוב ממך
moonlight
לא טענתי את זה אל תכניסי לי מילים לפה שלא אמרתי... עזבי לא משנה, אני מכבד את הדעה שלך ואת לא מכבדת את הדעה שלי אז אין על מה לדבר פה
לפעמים יש תופעות לוואי זמניות בהתחלה, כמו למשל סחרחורות, עצירות, ירידה זמנית במצב רוח או התגברות זמנית של החרדות. חלק מהכדורים גורמים לבעיה בתפקוד המיני, בעיקר אצל בנים. לרוב זה חולף לרוב תוך כמה שבועות. אם תופעות הלוואי נמשכות, מנסים כדור אחר. זה מאוד אינדווידואלי.
בכל מקרה, כל תופעות הלוואי חולפות כשמפסיקים. כדורים נגד דיכאון לרוב מתחילים במינון נמוך ואז מעלים אותו עד למינון המומלץ ע"י הרופא. גם כשמפסיקים עושים זאת בהדרגתיות. חשוב לקחת אותם יחסית בשעה קבועה ולפי הוראות הרופא לגבי שעה היום האידיאלית. אסור לקחת את רוב הכדורים נגד נגד יחד עם כדורים נגד מגרנה, ועם כולם יש להמנע מהאלכוהול, אלא בכמות מינימלית ותדירות נמוכה.
אל תקשיבי לתגובות פה
אם את *באמת* באמת צריכה את זה תיעזרי בהם, הייתי לוקחת תרופות דיכאון במשך שנה וזה שיקם אותי ועזר לי לחזור לעצמי ואז לאט לאט הפסקתי לקחת והיום אני כבר כמה שנים בלי ואין לי שום התמכרות או משהו כזה.
לפני שהתחלתי לקחת אותם היו לי חרדות קשות ודיכאון, אני לא אשקר כן יש תופעות לוואי כמו כאבי ראש ותחושת עייפות אבל גם תחושת ביטחון ,מפחית את הלחץ, את החרדות, והרגשה של תקווה שהכל אפשרי, אחרי שהתחלתי לקחת אותם התחלתי לצאת מהבית לפתח את עצמי להכיר חברים חדשים ולעסוק בדברים שעושים לי טוב.
ברור שאם תקחי רק תרופות ולא תעשי שום דבר מעבר לזה הכדורים לא יעזרו, זה תהליך
וזה ממש לא אומר שאת ''נכה נפשית'' או חולת נפש זה אומר שיש לך בעיה ואת מתמודדת איתה
אנונימית
אנונימית שעברה את זה^^^
כל הכבוד לך! אם את לא בונה על הכדורים לכל החיים אז זה לא בסדר אבל אבל אם את רוצה שזה יעזור לך לעבור תתהליך ואז להפסיק איתם אז זה מצוין! בהצלחה
ושלא תבינו לא נכון גם אני נגד הקלות בכוח ולקחת ריטלין בכל מקרה שמציעים לך אבל עם כל הכבוד כל אחד צריך להכיר את עצמו
אם אתה שקוע בדיכאון קשה שכלום לא עוזר לך אפשר לקחת תרופות נגד דיכאון שיקלו על המצב, ואם יש לך בעיות של היפראקטיביות והפרעות קשב וריכוז בצורה שאתה לא יכול לשבת בכיתה קח ריטלין *אם* זה מה שעוזר לך.
כמו שאם אתה עייף בטח האפשרות הראשונה שלך תהיה לשתות קפה
אנונימית
תודה רבה :)^^
אנונימית
היי ,אני עכשיו לוקחת כמעט חודשיים פריזמה ,בשבועיים הראשונים היה לי בחילות ,כאבי בטן,כאבי ראש בקטנה,סחרחורת ,אבל זה עבר אחרי שבועיים ,ואחרי חודש זה התחיל להשפיע ,כי תרופות כאלה לוקח להם זמן להשפיע,בהתחלה זה היה פשוט עינוי,אבל שווה את זה כי את מרגישה יותר טוב אחרי זה .אני אישית מרגישה יותר טוב מקודם ,נתנו לי את זה יותר להתקפי חרדה ,וזה עוזר ,אז למה לסבול שאפשר לקחת תרופה זמנית ולעזור לעצמך ,שוב זה לא עוזר לכולם ,כל אחד מגיב אחרת
על מה אתם מדברים? יש דבר כזה נכות רגשית. ולדעתי להשוות דיכאון לנכות זה בסדר ולגיטימי כי בתור מישהי שמאובחנת בדיכאון זה מוזר לי להרגיש פחות אשמה עם המצב שלי. אני לא שולטת בזה שאני לא אופטימית ושמחה, אם הייתי יכולה לא הייתי בדיכאון. וזה בדיוק כמו שנכה לא יכול לקום וללכת, כי אך היה יכול הוא היה עושה את זה. אני לא אומרת שדיכאון זאת מחלה חשוכת מרפא ויש דרכים לרפא אותה. לכל אחד מתאים משהו אחר. אבל כן, מחלות נפשיות הן באמת מחלות וללא טיפול מתאים הן עלולות להרוס את איכות החיים. אז לדעתי דיכאון זה כן סוג של נכות, עובדה שאפשר לקבל על המחלה אחוזי נכות.. וגם כי באמת אתה יכול להגיע למצב שהדיכאון מונע ממך לעשות מלא דברים כמו שנכות פיזית מונעת ממך לעשות מלא דברים אחרים..
לא הרגשתי הבדל עם או בלי