שאלה לאנורקסים ובולימיים

זה אותו דבר כמו לשאול מישהו שמעשן למה הוא לא מפסיק לעשן למרות שהוא יודע שזה לא בריא, יש דברים שפשוט חזקים מאיתנו ואי אפשר לשלוט בהם עם כל הרצון בעולם

זה פשוט קשה. לא רק שזה הופך להרגל אלא גם שאת כמעט לא רוצה להפסיק, אתה כאילו מחובר לזה וזה נותן סוג של תחושה מספקת כזאת, כשהבטן נדבקת לגב. לכל אחד יש את הסיבות שלו למה הוא נכנס לזה מלכתחילה, אצלי זה קשור לא רק לשליטה וליופי אלא גם לרצון להצטמצם, להיות כמה שיותר קטנה, לגרום לעצמי לסבול.

מזוכיסטים

אני כרגע בתהליך החלמה שהתחיל בכפייה אבל אני אסביר לך מה אז עבר לי בראש (טוב עדיין אבל פחות)
כמה סיבות:
לא אכפת לי למות
אני מעדיפה למות ולא להיות שמנה
זה לא כזה פשוט לצאת מזה... וזה אפילו בלתי אפשרי לעתים קרובות
ההפרעה יותר חזקה מקול ההיגיון
אני לפעמים נהנת מהסבל שלי. אני נהנת מזה שרע לי וקשה לי נפשית.

יש עוד סיבות...

אני מסכימה עם זאתי שכתבה מעלי^
אני מעדיפה למות ולא להיות שמנה עם כמה שזה נשמע שמנופובי זאת האמת
התחושה שאיבדתי את השליטה על האוכל הורגת אותי מפנים אז ישר אני חוזרת לזה שוב
רצון לפגוע בעצמי ישר שיש איזשהו משבר בחיים אז שוב מתחילה לא לאכול
אם יש ירידה במשקל אז יש תחושה של אופוריה אז אתה תמיד רוצה שוב לרדת במשקל כי זה הדבר היחידי שמשמח אותך בחיים
ובעיקר טריגרים יש הרבה טריגרים שמעוררים את הרצון לחזור לזה כמו דיבור על גוף על משקל בכל מקום מדברים על זה כמעט כל יום כל הזמן אז קל ליפול לזה שוב