למה יש אנשים ששופטים שלילדים בני 12 לא יכול להיות חרדות/דיכאון?

פשוט רובם חבורה של טיפשים, וחושבים שדכאון או חרדות זה משהו "מגניב", ולא באמת מבינים מה זה אומר, או איך זה באמת בא לידי ביטוי.
אבל כן, כמובן שלילדים בגיל הזה באמת יכולות להיות ההפרעות האלו.

כי הם חושבים שבגלל שהם לא עברו הרבה בחיים שלהם אז אין להם סיבה להיות בדיכאון
אבל זה לא נכון... אני בעצמי כשהייתי בת 12 וחצי בערך היה לי דיכאון:/

אני לא אומרת שלא יכולות להיות להם הפרעות נפשיות, אני פשוט נגד כל אדם שמאבחן את עצמו ויוצא בהצהרה של "אה כן יש לי (מחלה נפשית)" למרות שמעולם לא ראה פסיכיאטר. בלי קשר לגיל, אני אזלזל גם באדם בן 50 שמאבחן את עצמו כלוקה במחלה נפשית.
מחלות נפשיות זה נושא סבוך ומסובך, רק פסיכולוג או פסיכיאטר יכולים להעיד על אנשים שהם אכן חולים במחלה כזו או אחרת.

עריכה:
שכחתי להוסיף, יש המון ילדים (ובעיקר סביב הגיל הזה, 12-14) אשר חושבים שלהיות בדיכאון או עם חרדות זה מגניב. ברור שלא כולם כאלו, ויש המון שבאמת מתמודדים עם דבר דומה- אני עצמי לוקה בחרדה חברתית מאז היותי בת 13.
שוב אחזור ואומר, אני לא מזלזלת באנשים עם מחלות נפשיות. אני מזלזלת באלו אשר ממציאים אותן מכלום על מנת להיות "מגניבים" או כאלו המאבחנים את עצמם.

לגבי אנשים אחרים המזלזלים באותם אנשים- לכל אחד יש את סיבתו, אני הצגתי כאן את הסיבה של למה אני מזלזלת בהם.
רוב האנשים, חושבים שאותם ילדים לא עברו מספיק בחייהם על מנת להיות בדיכאון או דבר דומה, עם הטענה הזו אני לא מסכימה.

כמובן, ואם אתה לא מאובחן אז אין לך שום זכות להיות בדיכאון.
תשטוף את הדמעות ותהיה גבר

דיכאון זה לא עצב עמוק ופוזה
זה באמת ריקנות ויאוש
וכן יכולים להיות אנשים בעלי דיכאון בגיל 12
זה תלוי מאוד בגורמים לאו דווקא סביבתיים

זה רק בגלל שיש הרבה שסתם עושים כאילו
לא מבינים בכלל מה זה דיכאון ומנסים לצאת מגניבים ומיוחדים
יש לי חברה שלובשת רק שחור
שאלתי אותה ומה והיא אומרת לי "אני דיכאונית אז אני צריכה להיראות בדיכאון"
דוגמא קלאסית ל"דיכאון"
דיכאון זה מבפנים, אין שום דרך להראות את זה, כי רואים את זה בלי קשר
לפעמים גם הילד הכי חייכן ואהוב יכול בכלל להיות בדיכאון

כי לרוב ילדים בני 12 לא יודעים מה זה דיכאון או חרדות, ויתכן שמקצינים מצבים שהם דיי נורמלים. הדיכאון שלי התחיל בגיל 11 ורק בגיל 15-16 הגעתי למצב שאני מודעת לזה ולכך שזה קיים כי חייתי בהכחשה למצב. אך לצערי גנטיקה שלי מועדת לפורענות והרבה במשפחה שלי סובלים מחרדות מגיל מאוד צעיר 9-10 ונטייה לדיכאון.
לרוב הדיכאון עוד בתחילתו אז מאוד קשה להבין, העולם של הילד עוד מתפתח בגיל הזה אז העוצמות הם פחותות יותר. אין לזלזל במצב הנפשי של ילד אך לרוב יש סיכוי שזה הגזמה אם זה סתם לא מאובחן ונעשה איבחון עצמי על ידי קריאה שתי דקות בגוגל

כי אם אתה ילד שמקבל בית חם ואוהב אין באמת סיבה לדיכאון או חרדה סתם גיל ההתבגרות ותשומת לב

^ זה ממש לא נכון וזאת דעה למשל שמכעיסה אותי מאוד

ילד אולי יכול לפתח חרדה חברתית בגלל בית ספר ודברים שמסביב וגם זה אי אפשר להגיד חרדה כי זה יכול להיות מצב זמני הוא סהכ ילד
אבל אם הוא ראה משהו שהכניס אותו לשוק ולפוסט טראומה את זה אפשר להסביר כחרדה

^syup:
אני מאובחנת כלוקה בחרדה חברתית כמה חודשים, אבל אני מתמודדת עם זה שנה. החרדה שלי לא התפתחה עקב סיבה מסויימת או "טראומה" כפי שאתה אומר, היא התפתחה מכלום ואין לה הסבר.
אתה לא יכול לטעון שבגלל שאין לי טראומה אין לי חרדה, כי את זה הפסיכיאטר והפסיכולוגית שלי אמרו.

אני חושבת שאלה בעיקר אנשים שלא מבינים מה המשמעות של חרדות ודיכאונות... אנשים שחושבים שכולנו באים עם אותם כלים ויכולות לעולם ורק השינוי של החיים סביבינו ככל שאנחנו מתבגרים הוא מה שמשפיע על המצב הנפשי. זו ראיה קצת צרה ובעיקר פשוט לא מודעת על העולם והיא לא מכניסה בתוכה שום התייחסות לסביבות חיים שונות והורים שונים וחברים שונים ומילים שונות שמקיפות אותנו וביולוגיה שונה של כל אחד מאיתנו ואופי שונה ויכולות שונות וכל כך הרבה דברים שמשפיעים על איך שנחווה את העולם.
אובייקטיבית לילדים יכולות להיות התמודדויות מאוד מאוד לא פשוטות, אם קיים מקצוע כזה פסיכולוג/ית ילדים והוא דבר מבוקש ונשאר קיים במשך הרבה שנים אז כנראה שיש בזה צורך אמיתי.

כי הם חושבים שאם הם שומעים בילי אייליש והם קיבלו 70 במתמטיקה הם נחשבים דיכאוניים


(הלוואי עלי 70 במתמטיקה:(..)

כי זה באמת לא נכון
ילדים בני 12 לא יודעים מה זה אפילו
תמשיכו לחיות בסרט

כי יש הבדל בין הפרעה נפשית שאובחנה ע"י בעל מקצוע ל"שיועו אני שומע ביילי איילוש ורוצה למות t_t"

כי ככל שמתבגרים אז שוכחים את ה"צרות" של פעם וזה נראה לאנשים מוזר שילד בן 12 יהיה בדיכאון...
זה לא בא ממקום של לשפוט אלא יותר ממקום של חבל...
כי אומרים אם ילד בן 12 כבר סובל מחרדות ודיכאון איך הוא ישרוד בהמשך?
אז לא שופטים כי בסופו של דבר לילד בן 12 יש ניסיון וכלים בהתאם לגיל שלו אבל מי שסובל מחרדות ודיכאון חשוב לטפל בזה... ילד בן 12 שלא יטפל בזה אני יכולה להבטיח לכם שדיכאון וחרדות לא רק שזה לא חולף מעצמו אלא ב100% מהמקרים זה מחמיר עם השנים כי אתה נשאר עם המחסומים שהיו לך מגיל 12 שאף פעם לא טיפת בהם ופתאום אתה בן 17 ו20 ו30 והחיים מעשור לעשור מציבים דרישות חדשות והילד בן 12 נשאר... הפער גדל וכך הדיכאון מחמיר.
ועוד משהו- בכל גיל יזלזלו בך, גם שתהיה בן 30 יבוא מישהו בן 50 יצחק עליך "אתה עוד ילד". צריך פשוט לזכור שאנשים שוכחים את מה שעבר עליהם או שהצרות שלהם פתאום מגמדות בעיניהם את מה שהיה בעבר והם מדברים מתוך המקום שהפ נמצאים בו כרגע... ברגע שמבינים את זה מתחילים לשים פס ולא להיעלב מזה...

עדיף לגלות את ההפרעות האלה בגיל מוקדם כדי לאמץ דרך להתמודד איתן בגיל יותר מאוחר. לא מבין מה הזלזול. למרות הכל, יש סטיגמה שמתבררת כנכונה בחלק מהמקרים שבה ילדים מכבחנים את עצמפ כחולים במאניה דיפרסיה או כל דבר נפשי מורכב אחר מבלי ללכת לפסיכולוגצאו פסיכיאטר ובגלל זה כל הלעג מגיע.

לפני שנה שהייתי בת 12 היה לי דיכאון קשה, אמא ואבא שלי ניסתה פסיכולוגים, טיפולים ועוד...
אבל פשוט יצאתי מזה בדרך שלי...
לילדים בני 12 יכול להיות דיכאון
פשוט הרוב מעמידים פנים כדי להיות "מגניבים" למרות שזה בגלל לא כזה

אין להם מה הם חופרים
לא הגיוני דיכאון בגיל 12, מי ישמע אבא לא קנה להם גלידה יאללה

חרדות זה כן בסדר בגיל 12
אבל דיכאון לא כי הם לא עברו כלום בחיים כל החיים לפניהם

ואי מזה התגובות האלה.
זה שבגיל 12 החיים שלכם היו דבש זה לא אומר שאצל כולם זה ככה.
יש ילדים שיש להם בעיות כספיות/גירושים/הוטרדו/נאנסו/בעיות משפחה/דימוי עצמי נמוך ושלא נדע....
לא פסיכולוגית אבל חושבת שדברים כאלה בהחלט יכולים לגרום לחרדות, אולי לדיכאון ואני יכולה לספור לפחות שלושה בעיות ממה שציינתי.

זו לא סיבה להכנס לדיכאון^

זה ממש לא תורשתי ומה הקשר לצבע עיניים צריך לעבור הרבה בחיים בישביל זה וצריך הרבה חרדות ובעיות בחיים לא רק מאונס וזהו^

זה ממש לא קשור זה כמו שתגיד לי שאם אבא שלי היה ממש שמח בכל הילדות אני אקבל את זה בתורשה ממנו^

syup
דכאון זה בכלל חוזר איזון כימיכלים במוח, אין לזה שום קשר לסביבה בה נולדת

בואי תראי לי את זה ^^
דיכאון זה לא משהו שקל להכנס אליו ולא משהו שקל לצאת ממנו בימיוחד שאתה בן שבע

^ כמו שכבר אמרתי, דיכאון זה חוסר איזון במוח ואין לזה גיל

אז אתה בא ואומר לי שילד בן 4 יכול לעבור דיכאון?^

אפילו תינוק יכול להיות בדיכאון אם יש לו חוסר בסרטונין.

כן גם ילד בן 4 יכול להיות בדיכאון

וואו רואים שהאייקו ברצפה^^
תינוק לא עבר כלום בחיים אין לא חרדות או משהו מה כבר הוא יכול לעבור??

שואל השאלה:
יש כזה דבר דיכאון בלי סיבה.תקראי קצת בגוגל :)

נכון ואפשר להכנס אליו מגיל 16+ ^

^^^ אני לא מכירה אותך אבל תרגיעי עם איך שאת מדברת אליי אני גדולה ממך לא במעט שנים ואם כבר לך יש מעט אי קיו.
תחקרי קצת על דיכאון ותביני שדיכאון יכול להיות בכל גיל לפעמים זה אפילו גנטי , כן גם תינוק יכול להיות מדוכא זה פשוט לא יתבטא כמו שזה מתבטא אצל מבוגר.
תינוק פשוט נגיד לא ירצה לאכול , לא ירצה לשחק, לא יבכה או ההפך יבכה כל הזמן .

זה שאת יותר גדולה ממני לא אומר שאת חכמה יותר
ותקראי את ותיראי לבד בגוגל
אני ממש לא הולכת לריב פה איתכם על שטויות^

זה לא אומר שאני חכמה יותר אבל זה גם לא אומר שאני לא את לא מכירה אותי ולפי מה שאני רואה את בכלל לא יודעת על מה את מדברת , זאת הסיבה שיש אנשים שלא אוהבים שילדים בני 14 עונים להם על שאלות

זה מה שאנחנו מנסים להסביר לך, שאין קשר למה שהבן אדם עבר בחיים לבין המחלה הזאת
דיכאון זאת מחלה, לא רק מצב רגשי, למחלות יש גם תסמינים פיזיים, בדיכאון זה קורה בתוך המוח עם הכימיכלים שהוא מפריש ובעיקר סרטונין שזה הכימיכל במוח שעוזר לך "לשלוט" במצב רוח שלך, הדרך שהמוח מייצר אותו יכול להיפגע מאירוע טראומתי או משהו בסגנון, או פשוט מסיבה גנטית שהמוח לא מייצר מספיק ממנו , חוסר בסרטונין יכול לגרום להתנהגות אימפולסיבית, דכאון, התנהגות אלימה וכו'
אז כן, אם זה גנטי גם תינוק יכול להיות בדיכאון בלי קשר למה שהוא עבר בחיים.
תעשי קצת מחקר בעצמך על העניין

k-12
אבל את כן רבה.
את מתווכחת עם עובדות, שחררי זה לא כאילו את יודעת מזה בעצמך אז אל תתווכחי

שואל השאלה:
יש לי חברה בת 13 שהיא עם דיכאון בלי סיבה.מאובחן אצל פסיכולוגית.