לספר להורים שאני אתאיסט ? בן 15.

לא, הם לא צריכים לדעת

ככה גם אני עם ההורים שלי, הם חילוניים באו ממשפחה דתית הם יודעים שאני לא מאמין אבל אני לא ממש הכרזתי על זה שאני אתאיסט

אתאיסטיות זה סמל לטיפשות? וואו אין לך שום מושג על מה אתה מדבר

שואל השאלה:
זאץ לא החלטה ממרד ולא החלטה של יום , זה תהליך ממושך של למידה חשיבה , אני לא תכננתי לספר להורים בכלל אבל לאחרונה זה בא לרעתי ....

שואל השאלה:
נפלה פה טעות , אני לא הכרזתי שאין אלוהים כח זה החלטה אידיוטית שלא עומדת במבחן נטל ההוכחה בסך הכל אמרתי שאני לא מאמין באלוהים מכל סוג שהיא עד שמתברר לי אחרת , תאמין לי שאם אחד לא הכניס לי שזה קול להיות אתאיסט ההפך הוא הנכון אני שמרתי את עצמי והדלקתי עד שלב מסויים.
חבל ששאלת התייעצות הופכת ךה לוויכוח דתי.....

שואל השאלה:
אני אתאיסט, אתאיסט אגנוסטי.
ואני לא שומר מצוות, אז ככה שיש מה לספר .

אני אישית חושבת שאל תדבר איתם על זה כי תצטרך לחשוב על האופציות שיקרו אחרי שתספר..
השאלה היא האם תוכל לא לספר להם עד שתגיע לגיל 18? לגיל שבו תצא מהבית לצבא?..

אני אישית הייתי ממליצה לך לרמוז בקטנה אני גם לא מאמינה ואני באה ממשפחה מאוד חילונית שאפילו לא כל כך מאמינים...אבל אני ממש לא מאמינה ופשוט רמזתי להם והם כבר הבינו שטני לא מאמינה

נדמה לי שזה בסדר גמור. כל בן אדם לבד בעל ראש על הכתפיים ויכול להחליט לבד במה להאמין ובמה לא.

בתור אתאיסט למשפחה דתייה ולומד בישיבה תיכונית אני ממליץ לך לחכות עם זה.

גם אני כמוך מתווכח/דן עם ההורים שלי המון בנושאי אמונה ואלוהים בכללי, זה עדיין לא היה איזה פיצוץ, פשוט דיונים אך אם אתה אמר שההורים שלך מאוד דתיים אז כדאי לך לחכות, תתחיל את זה ברמיזות קטנות פה ושם, לא משהו ישיר כי לפעמים לוקח זמן לעכל את הבשורה הזאת.

אתה היחיד שיכול לדעת מתי אתה מוכן לספר להם, תספר כשתרגיש שאתה מסוגל להתמודד עם התוצאות שזה יגרום (וויכוחים ואולי מריבות והכחשות) אך אם אני צריך לתת גיל אז סביבות 16 וחצי - 17.

הם לא חייבים לדעת...

שמע, זה מפחיד.
בבית דתי זה כמעט כמו לצאת מהארון.
לדעתי, לא כדאי לפתוח את זה בבית דתי לפחות עד שתהיה בגיל לעזוב.
יכול להיות שדברים לא יכלו כראוי. עדיף שלא.