5 תשובות
מה קרה ולמה את מרגישה אבודה?
תנסי להבין מה גורם לך להרגיש אבודה , להבין מה מקור ההרגשה ואז לעבוד על זה.
בבקשה תשתפי למה את חשה ככה?!
ככל שתהי יותר נקודתית ככה יהיה קל יותר לסייע
תודה מראש יקרה
ככל שתהי יותר נקודתית ככה יהיה קל יותר לסייע
תודה מראש יקרה
גם אני מרגיש דברי איתי נמצא דרך נכתוב אותה ביחד
יקרה,
אינני יודעת מה גורם לך להרגיש אבודה כי לא כתבת דבר מלבד זה... מתארת לעצמי שהכאב כל כך גדול, שאולי מפחיד לנסות להכניס אותו למילים שיגבילו את משמעותו... התמונה שבחרת משקפת את ההרגשה שלך מן הסתם... מה שנראה לי מרגיש כמו החיים שפרושים סביבתך, מוטלים מאחורי ענני ערפל אפורים, כהים ונטולי אור... יתכן שאת מרגישה שהעבר, ההווה והעתיד שלך מעורפלים כך, נטולי תקווה וחשק... מתארת לעצמי כמה כואב לחיות בתוך נוף כזה יום אחר יום... כמה מפחיד לחשוב שאולי האפור הזה ילווה אותך הלאה.. מי יודע עד מתי...
כמה לא מובן מאליו שכנגד כל זה הצלחת לשתף כאן ולהעלות את הדברים על הכתב... זה נראה לי מוכיח על הכוחות הפנימיים שלך שזועקים החוצה להצלה ולמציאת הדרך אל האור עבורך..
ההתמודדות לבד עם האינסוף הכואב הזה עלול להותיר אותך מותשת וחסרת כוח, אולי יש מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו במה שאת מרגישה, ולו רק בשביל לחלוק את הנטל הזה עם מישהו נוסף ולהוריד קצת מהכתפיים שלך... אני גם להזמין אותך לסה"ר- סיוע והכוונה ברשת. באתר שלנו תוכלי לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים שלנו ולפרוק את רגשות הכאב.. תוכלי לספר ולפרט עם מה את מתמודדת, כדי שנוכל להבין אותך טוב יותר.. נהיה שם עבורך, נקשיב ללא שיפוטיות, נכיל ונתמוך ככל שניתן. ואולי גם נחשוב יחד על דרכים להקל... הצ'אט שלנו פעיל בכל ערב בין תשע לחצות מלבד ליל שישי. מוזמנת אפילו כבר מהערב...
כאן בשבילך
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il
אינני יודעת מה גורם לך להרגיש אבודה כי לא כתבת דבר מלבד זה... מתארת לעצמי שהכאב כל כך גדול, שאולי מפחיד לנסות להכניס אותו למילים שיגבילו את משמעותו... התמונה שבחרת משקפת את ההרגשה שלך מן הסתם... מה שנראה לי מרגיש כמו החיים שפרושים סביבתך, מוטלים מאחורי ענני ערפל אפורים, כהים ונטולי אור... יתכן שאת מרגישה שהעבר, ההווה והעתיד שלך מעורפלים כך, נטולי תקווה וחשק... מתארת לעצמי כמה כואב לחיות בתוך נוף כזה יום אחר יום... כמה מפחיד לחשוב שאולי האפור הזה ילווה אותך הלאה.. מי יודע עד מתי...
כמה לא מובן מאליו שכנגד כל זה הצלחת לשתף כאן ולהעלות את הדברים על הכתב... זה נראה לי מוכיח על הכוחות הפנימיים שלך שזועקים החוצה להצלה ולמציאת הדרך אל האור עבורך..
ההתמודדות לבד עם האינסוף הכואב הזה עלול להותיר אותך מותשת וחסרת כוח, אולי יש מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לשתף אותו במה שאת מרגישה, ולו רק בשביל לחלוק את הנטל הזה עם מישהו נוסף ולהוריד קצת מהכתפיים שלך... אני גם להזמין אותך לסה"ר- סיוע והכוונה ברשת. באתר שלנו תוכלי לשוחח בצ'אט אנונימי לחלוטין עם אחד המתנדבים שלנו ולפרוק את רגשות הכאב.. תוכלי לספר ולפרט עם מה את מתמודדת, כדי שנוכל להבין אותך טוב יותר.. נהיה שם עבורך, נקשיב ללא שיפוטיות, נכיל ונתמוך ככל שניתן. ואולי גם נחשוב יחד על דרכים להקל... הצ'אט שלנו פעיל בכל ערב בין תשע לחצות מלבד ליל שישי. מוזמנת אפילו כבר מהערב...
כאן בשבילך
מתנדבת סה"ר
https://sahar.org.il