איך הכרתם את החבר/חברה הכי טוב/ה שלכם בכיתה א?

לא זוכרת

שואל השאלה:
וואו תודה! ^

תאמת אני הכרתי את שלי מכיתה ד,יש לנו אותו סגנון דיבור ודחקות וככה התחברנו.
בכיתה א עד ד לא ידעתי לקיומה שהיא נמצאת בכיתה שלי

מכיתה א' לא זוכרת אבל יש לי סיפור מכיתה ג'.
הייתה תצוגת במבוק ענקית במוזיאון וסבתא שלי לא רצתה לעלות איתי עלייה(ואי אפשר היה לעלות לבד אפילו שמאוד רציתי), אז היא אמרה לי ללכת עם ילדה אחרת שבאה עם אמא שלה. לילדה הזאת היה פחד גבהים מטורף וכל הזמן היא רק זחלה על הריצפה, זה ממש הצחיק אותי כי עדיין לא הבנתי איך אפשר לפחד מגובה כזה רב, ניסיתי לעזור לה לקום כדי שלפחות תיראה את הנוף ואחרי כמה זמן היא סוף סוף עלתה וראתה את הנוף מלמעלה, זה היה מאוד יפה, אמא שלה חשבה שאני ילדה ממש נחמדה אז היא החליטה להזמין אותי עליהם. אני כבר בכיתה ט' ועדיין היא החברה הכי טובה שלי.

עשו עלי חרם בגלל שהייתי חברה ממש טובה של ילדה "חננה" ואז איזה ילד אחד הגן עליי מפני הכיתה וכך הפכנו להיות חברים טובים עד היום!

עד היום אין לי חברים :(

החברה הכי טובה שלי מכיתה א הייתה חברה הכי טובה שהייתה לי בגן, אבל
אני אומר על החברה הכי טובה שהייתה לי בכיתה ג'
אז היא הייתה ילדה חדשה (נקרא לה לוסי)
ואני הגעתי באיחור ביום הראשון, ישבתי ליד הילדה היחידה שהיה לידה מקום (ילדה ממש מגעילה עד היום) (לה נקרא נועם) קיצור ישבתי ליד נועם ואז בהפסקת אוכל לוסי אכלה תפוח, ונועם התחילה לרכל על לוסי שהיא אוכלת תפוח מוזר (אני יודעת שזה ממש קרינג'י אבל היינו בנות 8)
אז אחר כך התחלתי להתחבר עם לוסי כי הרגשתי שנועם התנהגה לא יפה ושלא מגיע ללוסי שיצחקו עליה כי היא אוכלת תפוחים מוזר
ואז נהיינו חברות הכי טובות:)

נ.ב. לא יודעת מאיפה הפלצתי תשמות האלה