למה אומרים שהגבול בין אהבה לשנאה דק?

כמו שאמרו מעליי זה יכול להתהפך בשניות.

זה מסביר מצוין.

שואל השאלה:
אני לא ככ מסכימה עם זה...
עד שאתה "שונא מישהו" שאתה אוהב לוקח זמן זה לא משהו שמשתנה ככ מהר ולא שונאים ברגע ועל סמך משהו אחד בדרכ נותנים צאנסים

אני אתן לך סיטואציה;

רוני ותומר (שמות בדויים) בני 22+ הם מאוהבים עד מעל השמיים הם זוג מתחילת התיכון
רוני חושדת שתומר עומד להציע לה נישואים..
בערב היא חוזרת מהעבודה ונכנסת לדירה המשותפת שלהם בהכי שגרתיות.. היא יושבת על הספא ולא מבינה לאן תומר נעלם כי בדרך כלל הוא נמצא בבית בשעות הערב.
היא שומעת רעשים, היא עולה לחדר ששם נמצא מקור הרעש. היא פותחת את דלת החדר ורואה את תומר בוגד בה עם מישהי אחרת..

יום למחרת, תומר הסביר לה הכל שזאת אי הבנה שהוא לא התחיל את זה שהיא סתם מישהי וכו'..
היא נותנת לו צ'אנס.

בבוקר כשהיא מתעוררת לאחר שעשו את ה"מעשה", היא מגלה שתומר לא נמצא במיטה הזוגית שלהם..
היא הלכה לסלון והיא שמעה את תומר מדבר בשיחה, היה בה עדיין חשש שהוא בוגד בה, היא צותתה כשהיסתתרה מאחורי הקיר שמפריד בין המסדרון לסלון

-בשיחה-
"הגיע הזמן לזרוק אותה"
"הרוני הזאת סתם מישהי, ניצלתי אותה רק בגלל הזיונ*ם שנתנה לי"
"היא גילתה שהייתי עם מישהי אחרת שלשום אז כדאי שכבר אפרד ממנה"
"אני לא צריך אותה עכשיו בוכה לי"

רוני כיסתה את פיה והשתדלה לא להשמיע את יבובי דמעות הבכי שלה.

"הגיע הזמן שנפרד אם כבר" רוני אמרה לתומר אחרי שכבר יצאה ממחבואה ותומר הבין לבד שצוטתה לו. כבר לא אומר לה שזאת אי הבנה, מפני שהכל היה אמת, והאהבה שלהם היתה שקר.

מאז היא שנאה אותו.


עכשיו את מבינה איך אפשר לשנוא בשניה?

שואל השאלה:
היא אולי כעסה עליו,הרגישה פגועה ומאוכזבת אבל שנאה היא לא,זה לא הרגש הנכון
ויותר מזה אני בטוחה שהיא עדיין אהבה אותו
הלב זוכר את הדברים הטובים והרגש של אהבה הרבה יותר,אנחנו יצורים סלחנים שחומלים והרגש החיובי תמיד יהיה דומיננטי יותר
אנשים לא יודעים להבין מה הם באמת מרגישים ויש להם נטייה להגזים ולהקצין דברים וזאת הבעיה

ברור שהיא עדיין תוהאב אותו, אבל זה יעלם.
הכעס והפגיעה גורמת לשנאה להופיע.

מנסיון, אפשרי
זה סוג של מגננה... של לשנוא מישהו שאהבת כדי לשרוד... כדי לאהוב את עצמך יותר