מה דעתכם על הסרטון הזה? אתם מסכימים איתו? - קישור מצורף

ההימור של פסקל הוא בעיני אחד הטיעונים העלובים ביותר בעד אמונה באלוהים.
זו פשוט דחיקה של האינטלקט ושל ההגיון, וכמו שמראים כאן - אפשר להראות כמה באמת הטיעון הזה נוראי בפחות משש דקות.

אני היחידה שלא הבינה בכלל מה הטיעון שלו?

שואל השאלה:
^ אין לנו דרך לדעת האם אלוהים קיים או מה הסיכויים לקיומו כי הוא מעבר להבנתנו, אם תבחר/י להאמין ולבצע את מצוותיו והוא קיים את/ה תפסיד/י תרוויח/י גמול אינסופי, אם הוא לא את/ה תפסיד/י שום דבר. אבל אם תבחר/י לא להאמין בו ולא ללכת בדרכו והוא קיים את/ה תקבל/י עונש נצחי, אם הוא לא אז תרווח/י שום דבר. משמע - למאמין/ה יש 50% להרוויח גמול אינסופי ו50% לא להרוויח או להפסיד שום דבר, למי שלא מאמין/ה יש 50% לקבל עונש אינסופי ו50% לא להרוויח או להפסיד דבר ולכן עדיף להאמין.
זה הטיעון שלו.

חחחחחח לא הבנתי שום דבר ממה שכתבת. לא משנה זה לא בשבילי הדברים האלה

הוא פשוט מציע להתייחס לשאלה "האם אלוהים קיים" בתור הימור, כי בכל אופן אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות.
עכשיו את שוקלת מה הסיכונים ומה הרווחים הפוטנציאליים:
אם את מאמינה ואת צודקת, את מרוויחה את כל התענוגות של גן עדן.
אם את מאמינה ואת טועה את לא מפסידה כלום לכאורה כי את מתה והתודעה שלך פשוט נמחקת.

אם את לא מאמינה וצודקת, את לא מרוויחה כלום בגלל שהתודעה שלך פשוט נמחקת עם המוות ואת לא מרגישה כלום.
אם את לא מאמינה וטועה, המחיר שתשלמי יהיה נורא - שהרי את תלכי לגיהינום לכאורה.

לכן, לפי פסקל, אדם רציונלי יאמין באלוהים, כיוון שזה הימור יותר בטוח.

לאמונה באמת יש דומיננטיות מוחלטת אם זה החישוב שלך, אבל זה מוטעה, ומוסבר למה בסרטון.

האמת שאני לא מכירה את הטיעון הזה, פעם ראשונה שאני פוגשת אותו.

המאמין מפסיד גם הוא. יש לא מעט מצוות שהופכות את חייו של המאמין לקשים יותר. את הערכים של הדת הייתי כנראה גם מאמצת, לא תמיד הם ערכים טובים. ואני אישית גם לא מעדיפה לחיות באורך חיים מסויים כשבסופו של דבר לא הייתה לו שום סיבה, והוא אםילו הקשה עלי.
וזה גם לא ממש 50% אחוז לכל צד. הסיכוי שישות אלוהית קיימת קטנה יותר מהסיכוי שהיא לא קיימת כשאין הוכחות וראיות לאף צד.
ויש כאן גם משהו לא כל כך הגיוני לי,1 או אפילו צביעות מסויימת. התאיסט מאמין כי הוא באמת מאמין בקיום שלו, בקיום של ישות אלוהית. הוא חושב שאותה ישות אלוהית אכן קיימת. זה שאותו אדם יקיים מצוות לא ישנה את דעתו בנושא- הוא לא חושב שאותה ישות אלוהית קיימת. הוא מקיים מצוות מתוך אינטרס אישי, מפחד, לא מתוך אמונה. הוא עדיין לא מאמין באלוהים. מי שמקיים מצוות כשדעתו היא רק שיש סיכוי לכך שיש אלוהים, ולא באמת חושב שיש אלוהים הוא לא מאמין. להגיד אני תאיסט לא הופך אותך לתאיסט. תאיסט זו דעה, נטו דעה בנוגע להאם קיימת ישות אלוהית. זו מחשבה. אתה לא בוחר להאמין כי זה ישתלם, כי אתה לא בוחר מה אתה חושב כי זה ישתלם. לאנשים יש דעות כי הן נראות להן ההגיוניות ביותר, הגיון לא משתנה בעקבות דבר כזה. זה כמו שאביא תרגיל במתמטיקה או חידה ואבקש ממישהו שיגיד לי מהו הפתרון. ניקח את דוגמאת החידה. אני אומרת שאם הוא יגיד לישהרוצח הוא x הוא יקבל גמול. הוא חושב שהרוצח הוא y. זה שהוא יגיד שזה x ישנה את דעתו? לא. הוא עדיין יחשוב שהרוצח הוא y אבל יגיד שהרוצח הוא x כי זה יותר משתלם לו מלהגיד y. זה הכל. הוא עדיין יחשוב שהרוצח הוא y. ככה זה גם לגבי אמונה. אמונה מתוך אינטרס היא לא באמת אמונה. הרי אמונה זו דעה, דעתו לא השתנתה, הוא עדיין לא חושב שאלוהים קיים. זה לא נקרא להאמין, לכן אין כאן שיקול של גן עדן וגיהנום, או הפסד ורווח. וזה רק מה שעלה לי...
אז לא... אני לא מסכימה.

וואו, איזה דילאי...

שואל השאלה:
^ שאלתי אם אתם מסכימים עם הסרטון שמעלה את הבעיות, הכשלים והשגיאות שבטיעון של פסקל, לא אם אתם מסכימים עם פסקל עצמו.

אה, אוקיי, חשבתי שהכוונה היא האם מסכימים עם הטיעונים של פסקל, לא עם הסרטון עצמו.
האמת שבערך בדקה החמישית כבר לא היה לי כוח להמשיך, אבל עד שם, כן, מסכימה עם הסרטון.