4 תשובות
הוא סתם מנסה להתיידד לשאול שאלות עקיפות להכיר אותך יותר ובתכלס זה מרגיש בזבוז זמן וכסף . הוא משחק לפעמים משחקי קופסא שואל שאלות והכל , זה לא נוראי אבל זה כי הוא רוצה להבין יותר ממה נובעות הבעיות הפסיגולוגיות להציע עצות לידע את ההורים להביא פיתרונות לשתף אותך במה אתה עובר במקרה ולא ידעתה וכו
הוא הקשיב לי, הכיל אותי, עזר לי מאוד
הייתי אצל 3 פסיכולוגים שונים במהלך חיי.
הראשונה, אמא שלי הביאה אותי לשם בכיתה ד-ה עקב פרצי זעם בלתי מוסברים, הטיפול לא מאוד עזר והוא הופסק אחרי 10 חודשים.
השנייה, מתחילת כיתה ז עד אמצע כיתה ח. פגעתי בעצמי והנהלת בית הספר גילו על כך, הציבו לי אולטימטום שאם אני לא אלך לטיפול פסיכולוגי יעיפו אותי מהבית ספר.
השלישית, מתחילת כיתה ט (הטיפול עדיין ממשיך). המדריך שלי בפנימייה שם לב ל"מצוקה" כלשהי מצידי והציע לי לקחת טיפול, לא סירבתי.

אף אחד מהטיפולים לא עזר לי ולכן הפסיכיאטר החליט להוסיף לי גם טיפול תרופתי (פריזמה, וכמובן להשאיר את הפסיכולוגית).

הפגישה הראשונה (עם כולן) היא היכרות, מי את, מה את אוהבת, מי החברים שלך, וכו' וכו'. בהמשך ישאלו אותך איך עבר השבוע ודברים בסגנון.
הייתי פעמיים אצל שתיים שונות, במטרה להבין מה איתי ומה לעשות הלאה.
הראשונה הייתה פרטית היא הייתה פצצה, שאלה שאלות לעניין, עשינו שיחת היכרות, התייחסה ברצינות לכל פרט, הרגשתי שמדברות בגובה העיניים.
השנייה דרך קופ"ח שפעם הזמנתי תור דרך האפליקציה ולא מחקתי ואז הגיעה אלי הודעה אז אמרתי נלך. בחרתי באקראי לכן אין לצפות ליותר מדי בכל מקרה. הלכתי והיה שכונה. היא צחקקה בחלק מהמקומות, בכלל לא הבינה למה אני ככה, ואז כשאני העלתי אפשרות לאיך קוראים לבעיה שלי היא הסכימה, הציעה כל מני פתרונות חלקם טובים חלקם שטותיים, אבל בקיצור היה שכונה. זה לא שזה היה רע, אבל שכונה.
מניחה שאת פשוט צריכה ללכת ולראות איך זה ואם זה אחלה אז להמשיך, אם לא, לעבור לפסיכולוג אחר. את יודעת..דרך קופח. לפי פגישת ההיכרות הראשונה תוכלי לראות פחות או יותר אם הוא לעניין או לא. אני חושבת שזה רעיון לא רע כי עצם השיתוף עוזר לך להעלות את הבעיות ולבחון אותן מחדש, לתת ביטוי לרגש זה דבר חשוב.