55 תשובות
כלום הכול חוזר על עצמו תמיד.
אנונימי
שמש
השמיניה
הנפילים
הסדרות הטובות
זה שאנשים לא היו בטלפון ככ הרבה עד לאחרונה
זה שהיו אנשים איכותיים
השמיניה
הנפילים
הסדרות הטובות
זה שאנשים לא היו בטלפון ככ הרבה עד לאחרונה
זה שהיו אנשים איכותיים
כשהעולם היה פחות מפותח..
המהפכה הצרפתית במאה ה-18
הפיג'מות וערוץ הילדים הישן
חורף, לשחק במשחקים שהם לא פלאפון
לאסוף קלפים/מדבקות של סופרגול ולהדביק באלבום
חיים
פסטיגלים וסדרות אשכרה טובות
החיים בלי להיות כל הזמן בטלפון
את הטלפון של הברביות
מיקמק של פעם ומוגובי
וואן דרייקשן
שירים טובים ולא כוכבי רשת שהחליטו שהם זמרים
החיים בלי להיות כל הזמן בטלפון
את הטלפון של הברביות
מיקמק של פעם ומוגובי
וואן דרייקשן
שירים טובים ולא כוכבי רשת שהחליטו שהם זמרים
את הסדרות של הילדות שלנו שהיו חינוכיות ברובן לא כמו כפולה וכל השיט הזה
את הפסטיגלים האמיתיים עם השחקנים המדהימים שהיו פעם לא כמו היום עם נועה קירל ומרגי וזה
מציאות שבה עדיין אין חשש משמעי לזה שאנחנו הורסים את העולם
שירים טובים עם משמעות אמיתית שהיו גם לפני שאני נולדתי אבל אני בכל אופן מכירה אותם ורוב הסיכויים שהם לא יכירו
יש עוד המון דברים אבל בסופו של דבר ככל שהעולם מתפתח עם כל הטוב שיש המציאות שלנו עגומה לגמרי
את הפסטיגלים האמיתיים עם השחקנים המדהימים שהיו פעם לא כמו היום עם נועה קירל ומרגי וזה
מציאות שבה עדיין אין חשש משמעי לזה שאנחנו הורסים את העולם
שירים טובים עם משמעות אמיתית שהיו גם לפני שאני נולדתי אבל אני בכל אופן מכירה אותם ורוב הסיכויים שהם לא יכירו
יש עוד המון דברים אבל בסופו של דבר ככל שהעולם מתפתח עם כל הטוב שיש המציאות שלנו עגומה לגמרי
העולמות הוירטואליים שכל היום שיחקנו בהם כמו אקולוקו מיקמק וזה...
את הטלנובלות הארגנטיניות
ועוד מלא...
את הטלנובלות הארגנטיניות
ועוד מלא...
כל כך הרבה!
סדרות מעולות עם שחקנים איכותיים ולא כוכבי -רשת
תרבות יותר תמימה
פסטיגלים
מיקמק ומוגובי
וואןדיירקשן מאוחדים
סדרות מעולות עם שחקנים איכותיים ולא כוכבי -רשת
תרבות יותר תמימה
פסטיגלים
מיקמק ומוגובי
וואןדיירקשן מאוחדים
פוגים מהצ'יפס. עדיין יש לי את האוסף של זה
אנונימית
שכחתי שהיו פוגים וקלפים של דרגון בול וגוגואים
את גאליס
אנונימית
הפיגמות, האייפודים של פעם, השמינייה, העולמות הוירטואלים של פעם, הסדרות המדהימות האחרות והחינוכיות של פעם, את הפסטיגלים הנורמלים, את ערוץ הילדים הישן, את הטלפונים צעצוע, ובכללי את הדור שלא היה 24/7 בטלפון
הפיג'מות
את גירוש ספרד
אנונימי
את המציאות ללא הטלפונים שתקועים בפרצוף
שפעם היה קונדום במד שהיה יותר קשה לשתמש בזה
וזה מבין מבין כי זה לפני 15 שנה בערך
וזה מבין מבין כי זה לפני 15 שנה בערך
אנונימי
גאליס, כמעט מלאכים
המורדים
הם לא יזכו לדעת מה זאת תמימות, לא יזכו לסדרות הכי טובות, לא יזכו לשחק בעולמות וירטואליים נוסטלגים, לא יזכו להחליף מדבקות או להעריך את היופי באופן עמוק יותר.
מיקמק
הם פיספסו כל כך הרבה. זהו. זה כבר לא יחזור.
את בצפר הישן ככזה ממש מגעיל אותי שאחותי יותר אוהבת את החדש זה פשוט בלתי נסבל
הכל.
אני כל כך אוהב לקרוא את התגובות כאן!!!
ואת הכל, באמת שכל מה שכתבתם!
ואת הכל, באמת שכל מה שכתבתם!
אז אנשים לא סבלו מהשירים של בן זיני וטיילור
אנונימית
וואי הרבה שאפשר בכלל לתאר..
להיות בכיתה א
פסטיגל פנטזיה
המומינים
נילס
מרקו - הלב
שמש
החממה
אקולוקו
מוגובי
גולות
סופרגול
הפיג'מות
מרתה מדברת
הבית של דודלי
פרפר נחמד
פוגים
הקוסם מארץ עוץ (שהיה בחינוכית 23)
בכללי ערוץ חינוכית
סנייק בנוקיה
השיר יסמין של הפיל הכחול
והרשימה עוד ארוכה..
המומינים
נילס
מרקו - הלב
שמש
החממה
אקולוקו
מוגובי
גולות
סופרגול
הפיג'מות
מרתה מדברת
הבית של דודלי
פרפר נחמד
פוגים
הקוסם מארץ עוץ (שהיה בחינוכית 23)
בכללי ערוץ חינוכית
סנייק בנוקיה
השיר יסמין של הפיל הכחול
והרשימה עוד ארוכה..
הפיג'מות, ארוץ הילדים הישן, שרצו ושיחקו בהפסקות תופסת, מחבואים וקלאס ולרוב הילדים בהיתה ד לא היו טלפונים ולא כמו היום שמדברים בהפסקות על אין הם יפיקו את הסרטון הבאה לטיקטוק או כמה עוקבים יש להם באינטרגם
אה וגם
דן הדוור
בארץ הקטקטים
בינמבה
גברת פלפלת
האסופית
היה היה
החיים
חוש חש הבלש
הספר כוח המוח
הסדרה פיטר פן שהייתה פעם
שון הכבשון
פעם הייתה סדרה של שילגייה
תומס הקטר
רחוב סומסום
הופה היי
הדבורה מאייה
רגע עם דודלי
קישקשתא
בילבי
דן הדוור
בארץ הקטקטים
בינמבה
גברת פלפלת
האסופית
היה היה
החיים
חוש חש הבלש
הספר כוח המוח
הסדרה פיטר פן שהייתה פעם
שון הכבשון
פעם הייתה סדרה של שילגייה
תומס הקטר
רחוב סומסום
הופה היי
הדבורה מאייה
רגע עם דודלי
קישקשתא
בילבי
מרקו המומינים
אתה צריך לשאול "מה הם לא פספסו"
ולשאלה- מרקו כלכך
ולשאלה- מרקו כלכך
אנונימית
קוראים לי קישקשתא קישקשתא הוא שמי כמעט ושכחתי שלום
אנונימית
נוקיה
את כל הסדרות האיכותיות שהיום כבר אין לנו ..
ערוץ הילדים במיטבו
פסטיגלים טובים
האי השמיניה, שמש
ללכת לפארק
לשחק משחקי קופסא
לדבר עם אנשים ולא דרך הטלפון
האי השמיניה, שמש
ללכת לפארק
לשחק משחקי קופסא
לדבר עם אנשים ולא דרך הטלפון
הרבה
הסדרות שהיו פעם שמש, החממה , העולמות הווירטואלים , השירים האיכותיים שהיו לפני שכל יוטובר נהפך לזמר
הסדרות שהיו פעם שמש, החממה , העולמות הווירטואלים , השירים האיכותיים שהיו לפני שכל יוטובר נהפך לזמר
אנונימית
אתם לא מבינים כמה זה כואב לי לדעת שהילדים של היום לא יגדלו כמו שאני גדלתי... כואב לי בלב לראות שהיום מגדירים ילד על פי כמה עוקבים ולייקים יש לו באינסטגרם או בטיק טוק ולא מסתכלים נטו על הבן אדם.
ערוץ הילדים של פעם
איך מישהו פה לא הזכיר את טיפו/2all? חח
לוגי יואו חח
את כל הסדרות והאנימות שהיו משדרים תמיד אני לא אציין אותם כי הרשימה תהיה ארוכה...
בעיקרון הדבר הכי שיט זה הסמארטפונים, זה נכון שהם מסייעים לנו ומזינים את המוח שלנו במידע ועוזרים לשמור על קשר והכל אבל לדעתי יש כל כך הרבה חסרונות לזה, ואחד מהם הוא שאנשים איבדו לגמרי את הקשר האנושי ביניהם, ההפסקות בבית ספר שלי היו מלאות חיים. אני עדיין זוכר איך הילדים כולם היו מגובשים, משחקים ביחד, יושבים ביחד ומספרים בדיחות, צוחקים ביחד, משחקים גולות/קלפים... העולם היה נראה טוב יותר זה מה שבטוח וזה עצוב לדעת שאיבדנו את כל זה לתמיד...
ערוץ הילדים של פעם
איך מישהו פה לא הזכיר את טיפו/2all? חח
לוגי יואו חח
את כל הסדרות והאנימות שהיו משדרים תמיד אני לא אציין אותם כי הרשימה תהיה ארוכה...
בעיקרון הדבר הכי שיט זה הסמארטפונים, זה נכון שהם מסייעים לנו ומזינים את המוח שלנו במידע ועוזרים לשמור על קשר והכל אבל לדעתי יש כל כך הרבה חסרונות לזה, ואחד מהם הוא שאנשים איבדו לגמרי את הקשר האנושי ביניהם, ההפסקות בבית ספר שלי היו מלאות חיים. אני עדיין זוכר איך הילדים כולם היו מגובשים, משחקים ביחד, יושבים ביחד ומספרים בדיחות, צוחקים ביחד, משחקים גולות/קלפים... העולם היה נראה טוב יותר זה מה שבטוח וזה עצוב לדעת שאיבדנו את כל זה לתמיד...
העולמות הווירטואלים אקולוקו מוגובי וגם ילידי 2010 פספסו אותם
אנונימית
וואי
מיקמק
מוגובי
אקולוקו
שמש
מרתה מדברת
מאשה והדוב
המומינים
גברת פלפלת
פליקס החתול
פינוקיו
פיטר פן
אגדות האחים גרים
חבורת החצר
חבורת הגופים
שלושת המוסקטרים (הכלבים המדברים)
אמדאוס
הפיג'מות
אספרנסה
הלב(מרקו)
הפרקים הישנים של בובספוג
ארתור
מנדלבאום בלש פרטי
פאקינג לשחק בחוץ!
לשחק ארנבת שחורה, איש תלוי (היום אני מבינה מה לא בסדר במשחק xd ), מחבואים, תופסת, תופסת צבעים, תופסת גובה, קלאס, ים-יבשה וכ'ו
בקיצור, פספסו שנים יפות
עם הקלאס של פעם, והטכנולוגיה של היום
חבל שזו תקופה קצרה
מיקמק
מוגובי
אקולוקו
שמש
מרתה מדברת
מאשה והדוב
המומינים
גברת פלפלת
פליקס החתול
פינוקיו
פיטר פן
אגדות האחים גרים
חבורת החצר
חבורת הגופים
שלושת המוסקטרים (הכלבים המדברים)
אמדאוס
הפיג'מות
אספרנסה
הלב(מרקו)
הפרקים הישנים של בובספוג
ארתור
מנדלבאום בלש פרטי
פאקינג לשחק בחוץ!
לשחק ארנבת שחורה, איש תלוי (היום אני מבינה מה לא בסדר במשחק xd ), מחבואים, תופסת, תופסת צבעים, תופסת גובה, קלאס, ים-יבשה וכ'ו
בקיצור, פספסו שנים יפות
עם הקלאס של פעם, והטכנולוגיה של היום
חבל שזו תקופה קצרה
מי שנולד ב2015-2019 בן 5 ומטה
אנונימית
תקחו שתי דקות לקרוא את זה
מומלץ בחום
"מסטיק?" שאלתי אותה, והוצאתי לעצמי אחד.
"אפשר לסרב למסטיק עלמה? לטעם של פעם?" היא אמרה ושלפה אחד מהחבילה.
"הכי כיף היה פעם, לא יודע למה זה, אבל כל מה שהיה פעם תמיד יותר טעים ממה שיש היום. עם כל הטכנולוגיה והמחשבים והמחקרים והרובוטים והשיפורים, אין כמו פעם.
תדעי לך שאני קונה כל יום איזה חמש חבילות מסטיק עלמה, רק בגלל שאני לא רוצה שיפסיקו לייצר את זה. נראה לי שהחמש חבילות האלו הן המחזיקות את הביקוש ברמה המאפשרת את המשך עבודתו של המפעל".
"ואתה אוכל את כולן?" היא שאלה וחייכה חיוך רחב.
"אני מדבר איתך על עקרונות, על דברים ברומו של עולם, ואותך מעניין אם אני אוכל את כולם?"
החיוך שלה הפך לצחוק, ואני כבר ראיתי את המתקן הבא שאנחנו עומדים לעלות עליו.
"אני רואה את כל האנשים אוכלים את כל המסטיקים החדשים, וכואב לי הלב. הרי הם לא יותר טעימים, אפילו פחות, רק שמכונת יחסי ציבור ופרסום דורסנית עומדת מאחוריהם, ומשגעת להם את השכל.
"הרי מסטיק עלמה תמיד יזכיר לנו את סבתא שלנו שהייתה מוציאה אותו מהתיק והייתה נותנת לנו אותו באחד אחד, וזאת לפחות אחרי תקופת צינון של חצי שנה בתיק שלה, והנייר היה נדבק למסטיק, והיינו צריכים להפריד אותם זה מזה, ולפעמים היינו מקבלים את הקריזה ואוכלים את המסטיק עם הנייר.
"יש בזה חן, בכל הדברים הישנים יש חן, יש קסם. כל הטכנולוגיה המזוינת הזאת, שמשתנה כל רגע, גורמת לנו לא להיות מחוברים לכלום. אנחנו ממש תלויים באוויר, לא מחוברים לכלום.
"אנשים רצים כל הזמן קדימה, מה שגורם להם להיות לא נאמנים לכלום!! כל הזמן דברים משתנים, כל הזמן יוצאים מוצרים חדשים, פיתוחים חדשים, ואתה כל הזמן עובר מאחד לשני, מהאחד לשני. כל דבר שאתה עושה, רואה, אוכל, שומע, הוא זמני. אתה כל הזמן חי בציפייה למשהו הבא, לאטרקציה הבאה, לפיתוח הבא.
אתה חי על מזוודות!!!
אני לא רוצה לחיות על מזוודות, אני רוצה שיהיה לי בית. אני רוצה בית משלי, אליו תמיד אוכל לחזור.
כי בית יש רק אחד.
אז שלא ייקחו לי את העלמה, את הטוויסט ואת הבמבה וייתנו לי אורביט וטוויקס וקראנצ'יס; ושלא ייקחו לי את האבנים ברחוב, ואת האופניים, ואת הכדור ויתנו לי מחשב וכבלים; ושלא ייקחו לי את החיבוק הראשון, ואת הנשיקה הראשונה, ויתנו לי סרטים כחולים בגיל 11;
ושלא יקחו לי את החברים, ואת הצחוקים ואת המשחקים, ויתנו לי כתובות באינטרנט עם מצלמות ורמקולים;
ושלא יקחו לי את השומן אווז, את החמאה ואת גלידת השמנת ויתנו לי טבעול, מרגרינה לייט וגלידה דלת שומן;
ושלא יקחו ממני את השמש והסיגריות, כי אני רוצה אותם, ולא רוצה שיכריחו אותי לנסוע עם חגורת בטיחות!!!
מה אכפת להם?!!
ואני לא רוצה לחיות עד גיל 150. פשוט לא רוצה.
אז מאריכים לנו את החיים כל הכבוד להם.
מישהו בכלל שאלה למה זה טוב?
"אז יהיו לי עוד כמה שנים של אלצהיימר, אני אגרור את הסרטן עוד 10 שנים עם קרחות וטיפולים כל היום, אני אהיה נטל על החברה עוד 20 שנה, אני אהיה ערמת עצמות חורקות עוד 20 שנה, אני יעמוד בתור בבתי החולים עוד 10 שנים, אני אוכל לראות את הנינים של הנינים שלי, שבטח לא יתייחסו אלי בכלל, כי הם בקושי ידעו מי אני, כי מושג המשפחה הולך ונעלם. אז אני אצבע שיער, ואמתח פנים, וישאב שומן, ויחדש רקמות, ואקח כדורים עד שיעמוד לי הזין.
אז ישתילו לי עוד לב, ועוד עצמות, ועוד זיכרון, ועוד מרץ.
ומה זה יתן לי?
תוספת לאגו במלחמה מול אלוהים אני לא צריך!
את לא מבינה, הם הורסים אותנו. העולם הולך ונהרס. אנחנו חושבים שנהיה לנו יותר טוב, ככה עובדים עלינו, אבל אנחנו הולכים אל האבדון.
הם לא מבינים שאנחנו לא רוצים שיהיה לנו יותר קל בחיים!!
את מה נעריך, ממה נהנה אם הכל יבוא כל כך בקלות?
לאן נגיע עם המחשבים האלה, לאן נגיע עם כל פיתוחי הגנים האלה?
להשתלת שכל, השתלת יופי, השתלת חוש הומור.
הם שותלים אותנו!!
"אני רוצה שהילד שלי ישחק בשכונה למטה עם החברים שלו, שיעשה איתם מלחמת גושים, שיבנה תעלה בבוץ, שיסע באופנים, שישחק עם כדור בשכונה, שיעצבן שכנים בין שתיים לארבע, שיקרא ספרי ילדים, שיסמפת ויחבב ילדות במסיבות יום הולדת, שיעשה אומגה בין הבית שלנו לבית של החבר שלו, שיגלה מבנים נטושים ויבנה בתים על עצים. שיגנוב עצים מבניינים למדורת ל"ג בעומר ושיחזור הביתה עם ריח של מדורה.
"אני רוצה שהוא יתן יד לחברה שלו, אני רוצה שהוא יחבק אותה, אני רוצה שהוא ינשק את חברה שלו, אני רוצה שהוא יעשה איתה אהבה.
אני רוצה שהוא יעשה את זה בדרכו שלו, בקצב שלו. אני לא רוצה שהוא יזיין לפי התמונות באינטרנט שהוא ראה בגיל 6. אני לא רוצה שהוא יפתח יחס לבחורה לפי הסרטים הכחולים שהוא ראה בגיל 7. אני לא רוצה שהוא יבגוד כי ראה מלרוז פלייס, אני לא רוצה שיחשוב שמה שחשוב זה רק כסף. אני לא רוצה שיחשוב שמי שבוגד הוא גיבור, ומי שרוצח הוא חזק. אני לא רוצה שהוא יעריץ זמרים דבילים ומנחות טלביזיה מטומטמות. אני לא רוצה שהוא יישב כל היום בבית מול המחשב ויאכל קורן פלקס.
איזה חוויות יהיו לו?
הוא יפגוש חברים על המחשב, יצא לטיולים על המחשב, ילך לבית ספר דרך המחשב, יצא עם בחורות דרך המחשב, יזיין דרך המחשב, יזיין את המחשב!!
הם יהיו מפלצות!!
ובגלל כל זה אני קונה מסטיק עלמה. ותקני גם את ותגידי לכל החברים והחברות שלך לקנות רק מסטיק עלמה".
"וואו אתה ממש כועס"
אפשר לא לכעוס כשחושבים על זה? אני מתפוצץ מזה!"
ומי זה 'הם'?
"הם" זה אנחנו, 'הם' זה את ואני וכל העולם הזה שהולך כמו עדר אחרי מנהיג, שרודף אחרי הזנב של עצמו.
"ומה המטרה של ה'הם', היא שאלה.
"האתגר. האתגר לנצח את הטבע, לנצח את אלוהים. בדיוק כמו שאנחנו נדלקים על כל מטומטם או מטומטמת שלא רוצה אותנו, כך אנו רוצים להוכיח לעצמנו שאנחנו לא חיים פה כמו חמישה מיליארד דבילים, אqלא יודעים מאיפה באנו ולאן פנינו מועדות."
אוקיי, שכנעת אותי. יש לי 10 שקלים עליי, לכמה חבילות עלמה זה מספיק?
מומלץ בחום
"מסטיק?" שאלתי אותה, והוצאתי לעצמי אחד.
"אפשר לסרב למסטיק עלמה? לטעם של פעם?" היא אמרה ושלפה אחד מהחבילה.
"הכי כיף היה פעם, לא יודע למה זה, אבל כל מה שהיה פעם תמיד יותר טעים ממה שיש היום. עם כל הטכנולוגיה והמחשבים והמחקרים והרובוטים והשיפורים, אין כמו פעם.
תדעי לך שאני קונה כל יום איזה חמש חבילות מסטיק עלמה, רק בגלל שאני לא רוצה שיפסיקו לייצר את זה. נראה לי שהחמש חבילות האלו הן המחזיקות את הביקוש ברמה המאפשרת את המשך עבודתו של המפעל".
"ואתה אוכל את כולן?" היא שאלה וחייכה חיוך רחב.
"אני מדבר איתך על עקרונות, על דברים ברומו של עולם, ואותך מעניין אם אני אוכל את כולם?"
החיוך שלה הפך לצחוק, ואני כבר ראיתי את המתקן הבא שאנחנו עומדים לעלות עליו.
"אני רואה את כל האנשים אוכלים את כל המסטיקים החדשים, וכואב לי הלב. הרי הם לא יותר טעימים, אפילו פחות, רק שמכונת יחסי ציבור ופרסום דורסנית עומדת מאחוריהם, ומשגעת להם את השכל.
"הרי מסטיק עלמה תמיד יזכיר לנו את סבתא שלנו שהייתה מוציאה אותו מהתיק והייתה נותנת לנו אותו באחד אחד, וזאת לפחות אחרי תקופת צינון של חצי שנה בתיק שלה, והנייר היה נדבק למסטיק, והיינו צריכים להפריד אותם זה מזה, ולפעמים היינו מקבלים את הקריזה ואוכלים את המסטיק עם הנייר.
"יש בזה חן, בכל הדברים הישנים יש חן, יש קסם. כל הטכנולוגיה המזוינת הזאת, שמשתנה כל רגע, גורמת לנו לא להיות מחוברים לכלום. אנחנו ממש תלויים באוויר, לא מחוברים לכלום.
"אנשים רצים כל הזמן קדימה, מה שגורם להם להיות לא נאמנים לכלום!! כל הזמן דברים משתנים, כל הזמן יוצאים מוצרים חדשים, פיתוחים חדשים, ואתה כל הזמן עובר מאחד לשני, מהאחד לשני. כל דבר שאתה עושה, רואה, אוכל, שומע, הוא זמני. אתה כל הזמן חי בציפייה למשהו הבא, לאטרקציה הבאה, לפיתוח הבא.
אתה חי על מזוודות!!!
אני לא רוצה לחיות על מזוודות, אני רוצה שיהיה לי בית. אני רוצה בית משלי, אליו תמיד אוכל לחזור.
כי בית יש רק אחד.
אז שלא ייקחו לי את העלמה, את הטוויסט ואת הבמבה וייתנו לי אורביט וטוויקס וקראנצ'יס; ושלא ייקחו לי את האבנים ברחוב, ואת האופניים, ואת הכדור ויתנו לי מחשב וכבלים; ושלא ייקחו לי את החיבוק הראשון, ואת הנשיקה הראשונה, ויתנו לי סרטים כחולים בגיל 11;
ושלא יקחו לי את החברים, ואת הצחוקים ואת המשחקים, ויתנו לי כתובות באינטרנט עם מצלמות ורמקולים;
ושלא יקחו לי את השומן אווז, את החמאה ואת גלידת השמנת ויתנו לי טבעול, מרגרינה לייט וגלידה דלת שומן;
ושלא יקחו ממני את השמש והסיגריות, כי אני רוצה אותם, ולא רוצה שיכריחו אותי לנסוע עם חגורת בטיחות!!!
מה אכפת להם?!!
ואני לא רוצה לחיות עד גיל 150. פשוט לא רוצה.
אז מאריכים לנו את החיים כל הכבוד להם.
מישהו בכלל שאלה למה זה טוב?
"אז יהיו לי עוד כמה שנים של אלצהיימר, אני אגרור את הסרטן עוד 10 שנים עם קרחות וטיפולים כל היום, אני אהיה נטל על החברה עוד 20 שנה, אני אהיה ערמת עצמות חורקות עוד 20 שנה, אני יעמוד בתור בבתי החולים עוד 10 שנים, אני אוכל לראות את הנינים של הנינים שלי, שבטח לא יתייחסו אלי בכלל, כי הם בקושי ידעו מי אני, כי מושג המשפחה הולך ונעלם. אז אני אצבע שיער, ואמתח פנים, וישאב שומן, ויחדש רקמות, ואקח כדורים עד שיעמוד לי הזין.
אז ישתילו לי עוד לב, ועוד עצמות, ועוד זיכרון, ועוד מרץ.
ומה זה יתן לי?
תוספת לאגו במלחמה מול אלוהים אני לא צריך!
את לא מבינה, הם הורסים אותנו. העולם הולך ונהרס. אנחנו חושבים שנהיה לנו יותר טוב, ככה עובדים עלינו, אבל אנחנו הולכים אל האבדון.
הם לא מבינים שאנחנו לא רוצים שיהיה לנו יותר קל בחיים!!
את מה נעריך, ממה נהנה אם הכל יבוא כל כך בקלות?
לאן נגיע עם המחשבים האלה, לאן נגיע עם כל פיתוחי הגנים האלה?
להשתלת שכל, השתלת יופי, השתלת חוש הומור.
הם שותלים אותנו!!
"אני רוצה שהילד שלי ישחק בשכונה למטה עם החברים שלו, שיעשה איתם מלחמת גושים, שיבנה תעלה בבוץ, שיסע באופנים, שישחק עם כדור בשכונה, שיעצבן שכנים בין שתיים לארבע, שיקרא ספרי ילדים, שיסמפת ויחבב ילדות במסיבות יום הולדת, שיעשה אומגה בין הבית שלנו לבית של החבר שלו, שיגלה מבנים נטושים ויבנה בתים על עצים. שיגנוב עצים מבניינים למדורת ל"ג בעומר ושיחזור הביתה עם ריח של מדורה.
"אני רוצה שהוא יתן יד לחברה שלו, אני רוצה שהוא יחבק אותה, אני רוצה שהוא ינשק את חברה שלו, אני רוצה שהוא יעשה איתה אהבה.
אני רוצה שהוא יעשה את זה בדרכו שלו, בקצב שלו. אני לא רוצה שהוא יזיין לפי התמונות באינטרנט שהוא ראה בגיל 6. אני לא רוצה שהוא יפתח יחס לבחורה לפי הסרטים הכחולים שהוא ראה בגיל 7. אני לא רוצה שהוא יבגוד כי ראה מלרוז פלייס, אני לא רוצה שיחשוב שמה שחשוב זה רק כסף. אני לא רוצה שיחשוב שמי שבוגד הוא גיבור, ומי שרוצח הוא חזק. אני לא רוצה שהוא יעריץ זמרים דבילים ומנחות טלביזיה מטומטמות. אני לא רוצה שהוא יישב כל היום בבית מול המחשב ויאכל קורן פלקס.
איזה חוויות יהיו לו?
הוא יפגוש חברים על המחשב, יצא לטיולים על המחשב, ילך לבית ספר דרך המחשב, יצא עם בחורות דרך המחשב, יזיין דרך המחשב, יזיין את המחשב!!
הם יהיו מפלצות!!
ובגלל כל זה אני קונה מסטיק עלמה. ותקני גם את ותגידי לכל החברים והחברות שלך לקנות רק מסטיק עלמה".
"וואו אתה ממש כועס"
אפשר לא לכעוס כשחושבים על זה? אני מתפוצץ מזה!"
ומי זה 'הם'?
"הם" זה אנחנו, 'הם' זה את ואני וכל העולם הזה שהולך כמו עדר אחרי מנהיג, שרודף אחרי הזנב של עצמו.
"ומה המטרה של ה'הם', היא שאלה.
"האתגר. האתגר לנצח את הטבע, לנצח את אלוהים. בדיוק כמו שאנחנו נדלקים על כל מטומטם או מטומטמת שלא רוצה אותנו, כך אנו רוצים להוכיח לעצמנו שאנחנו לא חיים פה כמו חמישה מיליארד דבילים, אqלא יודעים מאיפה באנו ולאן פנינו מועדות."
אוקיי, שכנעת אותי. יש לי 10 שקלים עליי, לכמה חבילות עלמה זה מספיק?
הטלפון של ברבי
באקסט באני, זה יפייפה.
פסטיגלים ישנים,
ימים ללא נועה קירל,
לשחק מחבואים בחוץ.
ימים ללא נועה קירל,
לשחק מחבואים בחוץ.
תמימות?
את הזמן שעוד לא כל החיים סובבים מהטכנולוגיה, אנחנו גם פספסנו אבל פחות זכינו לחוות קצת
באקסט באני, הזזת לי מיתר בלב, מדהים.
הפיגמות