איך לספר להורים שלי שאני לא רוצה להאמין יותר באלוהים?

זה קרה לי בערך בגיל 15-16
אני לא אמרתי להם
זה הרגיש לי מיותר, הרי זה סתם יפריע להם ולא שהם יוכלו לעשות משהו עם זה ואם כן זה סתם יציק..
סיפרתי להם אחרי הרבה זמן שכבר הייתי קצת יותר גדולה (בערך בגיל 17-18) ואז כבר זה לא היה כזה קריטי

להגיד להם את הדעה שלך.
פשוט שאת לבד איתם או פשוט תקחי אותם לשיחה
יכול להיות שבהתחלה הם לא יאהבו את זה בגלל שהם אוכלים בשולחן בשר ואת באותו שולחן גם וגם אבל תראי להם שאת כן רוצה שהם ימשיכו להאמין אז תוכלי רחוק מהם

בינתיים שאת בבית שלהם, תנסי לכבד אותם כמה שרק את יכולה.. תתחילי בלספר לאמא שלך לאט לאט, אם את רוצה. לדעתי זה לא חובה, את לא חייבת דין וחשבון על האמונות שללך וכו, מילא עוד כמה שנים יהיה לך בית משלך ותוכלי לעשות שם מה שתרצי. בהצלחה!

תגידי לה את האמת
כי אחרי הכול הדת זה הדבר האמיתי

שואל השאלה:
אני בת 14 וחצי^

אני גדלתי בבית אתאיסטי אז לא יכולה לדבר מניסיון. אבל נראה לי שאם הייתי מרגישה שההורים אדוקים וסגורי מחשבה ונעולים על הדת אז לא הייתי מספרת ופשוט מחכה לגיל 18 כזה וחיה את החיים איך שאני רוצה ולפי מה שאני מאמינה.

אם הם נראים מקבלים ולא כאלה הדוקים הייתי מספרת להם, אולי לא לשניהם בבת אחת קודם להורה שלדעתי יותר יקבל את זה/שאני מרגישה יותר פתוחה איתו ואז לאחר.

אבל מה שצריך לקחת בחשבון זה הבית שלהם-הכללים שלהם. כלומר הם עדיין ישמרו וכל זה לפי האמונות שלהם, חוסר האמונה שלך לא ישפיע על זה ואת תצטרכי כנראה עדיין להתמודד עם זה כל עוד את בבית שלהם.

קודם כל, את יותר ממוזמנת לפרטי.
במידה ותבחרי שלא, אכתוב כאן.
בגדול, אני לא חושבת שזו צריכה להיות הודעה רשמית. יותר בכיוון של הדרגתיות מסויימת, פחות פחות הערכה של הדת, פחות הקפדה... הרעיון הוא הדרגתיות. בסופו של דבר, לא תישאר ברירה, ותצטרכי לומר "באופן רשמי" שאת לא מאמינה.

שואל השאלה:
וואי אממ נשאר לי פרח אחד לתת ושניכם עזרתם לי..
תודה לכולם❤

זה קשה אבל אחרי זה אתם מסתדרים

שואל השאלה:
עדיין לא דיברתי איתן, כנראה מחר אני אדבר איתם