אני מפחד מהצבא, מפחד שאני לא אמצא את האחת, ישלי הרגשה כזאת בלב שמשו רע עומד לקרות בקרוב

פסיכולוג

נתחיל מזה
למה אתה מרגיש ככה?

גם אני אחי, גם אני. גיל 18 זה גיל שבו הרבה אנשים חווים משבר כי זה צומת בחיים.

תקשיב זמן זאת התרופה הכי טובה.
זה יעבור בסופו של דבר, כרגע זאת רק תקופה. כולנו היינו שם וגם נמשיך להגיע חשם בעתיד, זה החיים, הכול עובר בסופו של דבר.
עצה שלי; תחייה ברגע ואל תתן לדברים כלאה להיכנס לך לראש

פחדים שיש תחושה שאתה לא יכול להתגבר עליהם ואין מי שיציל אותך כי הם חזקים, פחדים שמתבטאים בחייך כשאתה בבית בשקט והולך לישון או קם בבוקר דכאוני קצת, שפוגע בתפקודך - זה דבר שמצריך טיפול, בין אם פסיכולוגי ובין אם על ידי כדורים פסיכיאטריים. אם זה משהו שאתה מרגיש שאפשר להגדיר אותו ולפתור אותו מהשורש, אולי מומלץ בכל זאת בליווי פסיכולוג/ית, או שאתה יכול להתחיל לכתוב יומן ולעצמך, לי זה עוזר מאוד, לנסות להבין מה מפחיד אותך ולמה ומה אתה יכול ללמוד על הנושא כדי להבין שאין ממה לפחד, לפעמים דברים רחוקים נראים מפחידים וכשהם מתקרבים מבינים שזה לא כזה גדול כמו שזה נראה מרחוק, למיטב ראייתי, הדברים שאתה חושש מהם הם דברים נורמלים, אלו חששות שטחיות וזה בסדר, בן כמה אתה? לגבי הצבא, אם תפרט את חששותייך, אשמח לעזור ולגבי ה"אחת", תהיה רגוע לגבי זה, כשזה יגיע זה יגיע וזה מה שיהפוך אותה לאחת ואת אהבתכם לאהבה טהורה ואמיתית ונטולת רדידות.

^ מקסימה זאתי

שואל השאלה:
ילדה מקסימה 123
תודה, אבל פסיכולוג זה סתם חארטה הכי טוב להתמודד עם זה לבד... כי זה מה שבונה אותנו בתור בני אדם, וכדורים זה גם אופציה שרק תדרדר אותי.
אני בן 18 וקצת לחוץ בגלל זה לא צריך להגזים, תודה.
ותודה גם ללולה

נכון, מה שאצלך זה רגיל, זה קורה לכולם. יש אנשים שיש להם קצת יותר עם מה להתמודד ברמת החשיבה והנפש ולהם קצת יותר קשה לבד וזה גם בסדר לקבל טיפול, חשוב לדעת שזה לא דבר רע וזה לא הופך אף אחד למשוגע שלא יכול להתמודד עם החיים, גם אם זה קצת ככה במובן הניתוחי של זה, חשוב להכיל ולקבל שזה בסדר להיות מטופל פסיכולוגית וזה בסדר גם לקחת כדורים וזה בסדר גם ללקות במחלה נפשית, זה לא המצב אצלך, רק רוצה שאתה ושאר האנשים פה שרואים את זה, יבינו את זה כי מסתמן אחרת מתשובות רבות פה.