כשאני עצובה בדרך כלל אני תמיד מדמיינת שמתעללים בי, מכאיבים לי ואני בוכה/צורחת (לפעמים גם בוכה במציאות בגלל זה)

סדיסטית, ולא נורמלי לדעתי חח

שואל השאלה:
אבל זה רק מחשבות
זה עדיין קשור?

אני לא בדיוק יודעת אבל אם זה מה שמרגיע אותך אז מה יעצור אותך.

אהבתי , אפשר להצטרף.

לפעמים לדמיין סיטואציות מהסוג הזה זו דרך להשיג פורקן.

לגבי נורמלי- תראי, מה זה נורמלי בעצם? נורמה. רוב האנשים עושים x ככה, ולכן אם את לא עושה את זה- את מחוץ לנורמה.
זה מושג מתחום הסטטיסטיקות, ולא הייתי ממליצה להשתמש בו ככלי השוואתי של עצמך אל אנשים אחרים.
השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך לדעתי היא לא "האם רוב האנשים האחרים עושים את זה?" אלא
1. "למה אני עושה את זה?"
ו- 2. "למה אכפת לי אם הרוב לא?"

לגבי השאלה הראשונה- רוב התשובות הן לגיטימיות. אם את מרגישה שזה עוזר לך, שאת מרגישה יותר טוב, שזה ממקד אותך, מעולה. כן הייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך שלא מדובר בהלקאה עצמית. שאת לא מחליטה "להעניש" את עצמך על דברים שקרו, אלא שאת באמת פועלת כדי לעזור לעצמך.

לגבי השאלה השנייה, התשובה היא שלא צריך להיות לך אכפת. אולי אכפת לך, אבל האמת היא שזה ממש לא משנה. אם משהו שאת עושה עושה לך טוב, תעשי אותו. ושימי זין על מה ששאר האנשים יחשבו עלייך.

תרגישי טוב

אגב, תשובה למעלה.

קודם כל.
סאדיסט הוא אדם שנהנה להכאיב לאנשים. אני מניחה שמה שרצית לומר זה מזוכיסט, כלומר אדם שנהנה מכאב. זה לא מדויק ולא קשור לסיטואציה שהיא תיארה בשום אופן, אבל רק לידע כללי.

דבר שני.

קח אחראיות על המעשים שלך.
כמישהו שואל שאלה שנוגעת לרגשות העמוקים ולחשש כל כך משמעותי שהוא מעדיף שלא לשתף אנשים שהוא מכיר פנים אל פנים אלא אנשים זרים לגמרי באינטרנט, כנראה שיש לזה משמעות מסוימת.
לומר לו שיש לו מחלת נפש, שהוא לא נורמלי ולהוסיף "חח" בסוף, זה פשוט לא צורה להתנהג בה.

אם אין לך כוח לענות על שאלה רצינית, אין שום בעיה. אתה יותר ממוזמן ללכת אל הספאמים או אל שאלות טיפשיות וחסרות משמעות באתר הזה, ואלוהים יודע שלא חסר.

אל תתנהג לאנשים ככה. אל תעשה דברים דרך האינטרנט באופן שלא היית עושה אותם במציאות. זה רק אומר שהנושא יותר רגיש.