למה כשאנחנו קטנים אנחנו רוצים להיות "בוגרים לגילינו" וכשאנחנו מבוגרים אנחנו רוצים להיות "צעירים לגילינו"?

כי זה כמו שכשיש חורף אנחנו רוצים קיץ והפוך
לא מסתפקים במה שיש ואומרים תודה
גם ספציפית למה שתיארת זה בעיקר כי לקטנים אומרים דברים בסגנון של "כשתגדל תבין" ו"אתה קטן מידי לזה" ולמבוגרים אומרים דברים בסגנון של "אתה כבר לא צעיר כמו פעם"

אומרים שיש גיל אידיאלי, כאילו גיל כזה שאתה בוגר מספיק לעשות מה שאתה רוצה ואתה גם לא מבוגר מידי, אז אנשים תמיד שואפים לגיל הזה כנראה.
הצעירים שואפים להגיע לעצמאות שלהם, והמבוגרים כנראה מתגעגעים לתקופה שהם היו צעירים.
אבל אני לא חושבת שזה נכון להסתכל על זה ככה, כי החיים תמיד ימשיכו ולכל גיל יהיו את הדברים הטובים יותר והטובים פחות.