למה אנחנו חיים אם ממילא נמות בסוף?

זה תלוי במה את מאמינה.

משחק זה אובייקט בתוך החיים. במשחק, גם כשנפסלים, תמיד אפשר להתחיל משחק חדש. במשחק נהנים, וזוכרים את ההנאות הללו (בזמן החיים), כשמתים, לפחות לפי תאוריות מסויימות ואמונות, לא זוכרים כלום.^ את לא יכולה להשוות.

תלוי במה את מאמינה כמו שאמרו לפניי

איך את/ה בטוח/ה שיש סוף?

דווקא יכול להיות שבמהלך החיים שלנו ימצאו דרכים לעכב את המוות לדי הרבה זמן ככה שהם יהיו מאוד ארוכים ומוות יהיה פחות רלוונטי..
בכל מקרה אנחנו חיים ללא סיבה עליונה או משהו בסגנון(אלא אם את מאמינה כמובן ואז זה עדיין לא פוסל לחלוטין את מה שאני אומר) , אנחנו צריכים לבחור לעצמנו שאיפות, מטרות,משמעות ואת הדרך לחיות ובסך הכל אנחנו שווים למה שלמדנו ואיך השפענו על אחרים והעולם.
גם לא צריך לחשוב מאוד רחוק אפילו עדיף להתמקד בעתיד הקרוב ברוב המקרים ולקחת צעדים קטנים לקראת מטרות גדולות יותר.
מטרה טובה תהיה לשאוף לשלמות עם עצמך.

כי צריך לנצל את החיים נכון וליהנות מהם בצורה נכונה.והם קצרים מדי ולכן עלינו לחיות טוב כמו שצריך.

כי החיים בעולם הזה - אינם תכלית, אלא רק אמצעי להגיע לעולם הבא (בזכות שימרות תורה ומצוות בעולם הזה).
"רבי יעקב אומר:" העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין" (אבות, פרק ד, משנה טז).