למה אנחנו חיים אם ממילא נמות בסוף?

כי ככה זה עובד

כי זה מה שהשם החליט

כדי שנוכל להטביע את חותמנו ולעשות שינוי בעולמנו

וואי כמה פעמים אפשר לשאול את השכלה הזו חחח
אף אחד לא יודע אם יש תשובה אחת לכך או אלפי תשובות.
יש אנשים שאומרים שהעולם הזה הוא מבחן לעולם הבא (גן עדן וגהנום).
ויש כאלה שאומרים שאין סיבה ופשוט כדאי לנצל את החיים כי חיים פעם אחת.
כאן את בוחרת במה את רוצה להאמין.

עדיף שלא לחשוב על זה ולשקוע בדיכאון, החיים שלנו קצרים וזה מה שיפה בהם כי עלנו להעריך את זה ולנצל את זה לטובה, לתרום, לעזור, וכל זה וגם לחיות את ההווה שלנו בשמחה וגם את החיים, להוקיר תודה על מה שיש לנו .

אורה ושמחה, בטח שצריך לחושב על זה. אם לא חושבים על מחשובת כאלה - איך מגיעים לאמת? למה עצה האחרונה (לנמח את היצא הרע) זה להזכיר לו את יום המיתה (ברכות ה ע"א)?

לשאלה: העולם הזה - הוא לא תכלית, אלא הוא רק אצמעי לעולם הבא. "רבי יעקוב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדוד בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדוד, כדי שתיכנס לטרקלין" (משנה, אבות, פרק ד, משנה טז).

להרחבת העניין עייני בספר "מסילת ישרים, פרק א (בקישור המצורף).

בעיניי מהות החיים היא בכיוון הדתי. באנו לכאן לעבוד על עצמינו להיות טובים יותר, ביננו לאנשים אחרים וביננו לבורא עולם, להתמודד עם יצרים ורצונות שיש בנו..

ה' ברא את החיים כדי שבחיי עולם הבא היה שכר אז אנחנו חיים כדי לחיות

הכוונה שלא נחשוב על זה יותר מדי ונהיה בדיכאון