למה אנשים קרובים אליי (חברות נגיד) היו כל כך בשוק כשסיפרתי להם שאני אוטיסטית?

אני מאובחנת עם אוטיזם בתפקוד גבוה הרבה שנים, אני לא זוכרת בדיוק את האבחנה, אבל גיליתי את זה לאחרונה (איבחנו אותי בכיתה ד' אבל למוח שלי יש נטייה להדחיק דברים כאלו, לא נוחים, מלחיצים...) בכל מקרה, איבחנו אותי מאוחר יחסית כי זה היה נורא מסובך, ודברים לא התאימו אבל, לא משנה, סבבה. סיפרתי לחברות הקרובות שלי והן היו ממש בשוק ואני לא מבינה את זה, אני מתכוונת, הן היו בכל פעם שהשתגעתי, שהתרחקתי, שהתבודדתי כי לא יכולתי להיות איתן, לא יכולתי, בכל פעם שהשתקתי את כולם כי זה גרם לי לחרדות, לחוסר ריכוז ולעצבים נוראיים, הן היו שם כשעשו לנו סוג של תחרויות כאלו שצריך להסתכל אחד לשני בעיניים ואני לא יכולתי, לא היה לי אכפת שהפסדתי, רק רציתי להפסיק (אני נורא, אבל נורא תחרותית), הן היו שם כשהתנהגתי מוזר, כשהבנתי דברים, בדיחות, הבעות פנים וסרקזם לא נכון, אחת החברות שלי סיפרה לי שהייתי נוהגת לעקוב אחריה ושכשהיא שאלה אותי מה קורה פשוט לא דיברתי וברחתי (היא החברה הראשונה שלי אי פעם, לפני כיתה ד' לא היו לי חברים אמיתיים אז לא ידעתי איך זה, לא ידעתי איך לתקשר ולהתחבר עם אנשים, יש לי עוד חברות אבל בתכל'ס היא פחות או יותר לימדה אותי איך לתקשר, עם שאר החברות שלי שהגיעו אחר כך יותר... איך לומר, התאמנתי, ואני עדיין מתאמנת, אני די טובה בזה עכשיו...).
ועכשיו, רק נתנו לזה שם, לא יותר, אז למה הן כל כך בשוק?
וגם נורא מעצבן אותי שלאוטיסטים יצא שם ממש רע, כאילו אוטיסטים הם משוגעים, וזה לא נכון, אני זה משהו אחר, אני דפוקה לגמרי, משוגעת, אבל זה לא קשור לאוטיזם. מי מסכים איתי שצריך להעלות את המודעות לזה ולשפר את השם שיצא לנו?