שיר (על הפרעות אכילה) אבל לא רק..., מה אומרים?

את לעולם לא תביני,
למה אני מרעיבה לי ת'נשמה
למה תמיד אני על סוף הנשימה
למה ממך מסתירה ולא עונה
למה הכל בי השתנה

את לעולם לא תצליחי,
להבין שזה לא ממש נשלט
להבין שזה כמו רכב בלי שלט
להבין שזאת אני אך חלולה
להבין שאין לי מחילה...

את לעולם לא תוכלי,
לשחק כמו שרק אני יודעת
לשחק כאילו אני לא גוועת
לשחק במשחק חיי המלוכלך
לשחק עם השטן ולא/ וגם איתך...

את לעולם לא תתחברי,
לדמיון שמנצח אותי שוב ושוב
לדמיון ששותל בי עוד חישוב
לדמיון שנותן לי עוד ישות
לדמיון שמסבך כל דבר פשוט...

את לעולם לא תברחי,
כדי לנסות לשכוח מעצמך
כדי לראות מבחוץ מה ואיך
כדי להתמודד עם השברים
כדי לחזור רק עם חורים

את לכולם לא תיהיי,
עם ראש וגם כמה קולות
עם תלות במשקל וקלוריות
עם לב ריק וגוף שכבר מת
עם שקר חי שמסתיר ת'אמת

את לא תביני, את לא תצליחי
להיות במקום הזה, הרע...
את לא תוכלי, את לא תתחברי
לריק שאת הנשמה שלי קרע...
את לא תברחי, את לא תיהיי
במקומי שם בלי לחשוב,
עם להחזיק לא לעזוב...

אבל למרות הכל אני צריכה אותך,
תמשיכי להחזיק אותי, לדעת שכן אני איתך
גם אם זה לא נראה, גם אם אני שוכחת
אני יודעת שבסוף איתך אראה שמש שזורחת