10 תשובות
חברי הטוב סיפר לי. "עדיף לאכול מאשר לסבול"
למצוא חברים/להמציא חברים
חוגים
אפילו סטיפס עוזר
אפילו סטיפס עוזר
תהיי חברה שלי :]
אמרתי לך^
חח^
מצאי משהו שיעזור לך להתגבר על זה, נסי לדאוג לעצמך.
להתחבר לחברה לילדים אל תתבייש תהיה מי שאת
הי
את כותבת על תחושה של בדידות גדולה ושלא אכפת ממך, זה לא פשוט להרגיש ככה כל כך הרבה זמן ולהתמודד עם זה לבד.
בת כמה את? איך את מסתדרת בבית הספר בשאר הדברים?
אני עובדת בתוכנית של עלם שמלווה צעירים ובני נוער ברשתות החברתיות, אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב, אפשר פה בהודעות פרטיות, במייל או באינסטגרם שלנו, לספר מה שלומך ונוכל לחשוב ביחד מה יהיה לך הכי נכון ואיך אפשר להתמודד.
יעל מעלם דיגיטל
nayedet.digital - אינסטגרם
[email protected] - מייל
את כותבת על תחושה של בדידות גדולה ושלא אכפת ממך, זה לא פשוט להרגיש ככה כל כך הרבה זמן ולהתמודד עם זה לבד.
בת כמה את? איך את מסתדרת בבית הספר בשאר הדברים?
אני עובדת בתוכנית של עלם שמלווה צעירים ובני נוער ברשתות החברתיות, אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב, אפשר פה בהודעות פרטיות, במייל או באינסטגרם שלנו, לספר מה שלומך ונוכל לחשוב ביחד מה יהיה לך הכי נכון ואיך אפשר להתמודד.
יעל מעלם דיגיטל
nayedet.digital - אינסטגרם
[email protected] - מייל
יקרה, אני סייע מעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
תודה על השיתוף.
את מספרת על תחושת אפסיותך בתוך העולם הבודד והמייאש, על מצב שבו החיים הפכו כבדים, והמסוגלות להתמודד עם הייאוש המכרסם כמעט ואיננה עוד ומתכלה. גם הטוב שאמור להיות ברור מאליו כהה ניכור מהחיים עצמם, תחושה שהכל נהיה כבד וקמל לתוך עצמו.
אני חושב, ששיתוף והבקשה לסיוע היא התחלה לסוג של יציאה מהמקום השחור הזה, הגם אם חוסר האמון והרדידות במציאות כבר בתוכך והתקווה אולי נעלמת.
חשבת אולי לפנות לקרוב משפחה? גורם סיוע אחר?
נשמע שהתמודדות עם המצב, גורמת לך למחשבות טורדניות, להירתע מעצמך, נשמעת מאוד מדוכדכת ותחושות זרות .
אני מעוניין לשתף אותך, שאם את מרגישה שצריכה לדבר עם משהו, ומעוניינת בסיוע ממש כמו ברגעים שכתבת את הפוסט, תוכלי להיעזר בנו בפרטי.
את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו עכשיו, אנחנו כאן בכל יום בין 21:00 ל-חצות, מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.
מהלינק תוכלי להתחבר אלינו.
https://sahar.org.il
מקווה שסייעתי אפילו במעט, תמיד איתך, סה"ר.
תודה על השיתוף.
את מספרת על תחושת אפסיותך בתוך העולם הבודד והמייאש, על מצב שבו החיים הפכו כבדים, והמסוגלות להתמודד עם הייאוש המכרסם כמעט ואיננה עוד ומתכלה. גם הטוב שאמור להיות ברור מאליו כהה ניכור מהחיים עצמם, תחושה שהכל נהיה כבד וקמל לתוך עצמו.
אני חושב, ששיתוף והבקשה לסיוע היא התחלה לסוג של יציאה מהמקום השחור הזה, הגם אם חוסר האמון והרדידות במציאות כבר בתוכך והתקווה אולי נעלמת.
חשבת אולי לפנות לקרוב משפחה? גורם סיוע אחר?
נשמע שהתמודדות עם המצב, גורמת לך למחשבות טורדניות, להירתע מעצמך, נשמעת מאוד מדוכדכת ותחושות זרות .
אני מעוניין לשתף אותך, שאם את מרגישה שצריכה לדבר עם משהו, ומעוניינת בסיוע ממש כמו ברגעים שכתבת את הפוסט, תוכלי להיעזר בנו בפרטי.
את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו עכשיו, אנחנו כאן בכל יום בין 21:00 ל-חצות, מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.
מהלינק תוכלי להתחבר אלינו.
https://sahar.org.il
מקווה שסייעתי אפילו במעט, תמיד איתך, סה"ר.
באותו הנושא: