8 תשובות
את לא אמורה להרגיש שחודרים אלייך, אני תמיד ראיתי פסיכולוג בתור בן אדם שאתה פותח איתו שיחה והוא נותן לך עצות ומקשיב.
דווקא רק בפעם הראשונה הייתי איתה פתוחה
מרוב שכאב לי והנפש שלי לא יכלה לסחוב עוד פשוט אמרתי הרבה, הרבה דברים שישבו עליי
בשאר הפגישות כבר הייתי יותר סגורה
אני כבר לא בטיפול פסיכולוגי
מרוב שכאב לי והנפש שלי לא יכלה לסחוב עוד פשוט אמרתי הרבה, הרבה דברים שישבו עליי
בשאר הפגישות כבר הייתי יותר סגורה
אני כבר לא בטיפול פסיכולוגי
אנונימית
שואל השאלה:
זה לא מביך לפעמים אתם לא מרגישים לפעמים שחודרים לתוככם יותר מידי?
זה לא מביך לפעמים אתם לא מרגישים לפעמים שחודרים לתוככם יותר מידי?
אנונימית
אני לא בטיפול כרגע, אבל הייתי בעבר.
מעולם לא היה לי קשה להיפתח, אני בן אדם ממש פתוח.
מעולם לא היה לי קשה להיפתח, אני בן אדם ממש פתוח.
כשהתחלתי טיפול (בגיל ממש צעיר, אולי גיל 8) זה היה ממש קשה להפתח אבל וואלה התבגרתי ואחרי 11 שנה שאני בבריאות הנפש הבנתי שכדי לעזור לעצמי אני צריכה לדבר. אם הפסיכולוג ישפוט אותי זו בעיה שלו, אני סהכ סובלת מאוד ומבקשת עזרה ואם כבר פניתי לקבל עזרה עדיף לי לתת להם לעזור לי בכך שאני אשתף
בהתחלה קשה, אחרי כמה פעמים זה יותר קל
בדרך כלל זה גם תלוי בך ובפסיכולוג
בדרך כלל זה גם תלוי בך ובפסיכולוג
כל פעם מחדש קשה לי להיפתח , ברבע שעה הראשונה של השיחה אני רק יושבת ומקשיבה לסיפורים והעצות שלה , וכשאני מרגישה שהיא אמרה משהו שמתחבר אליי ופגש אותי מתישהו אני עונה ומדברת על זה
אנונימית
עם הפסיכולוגיות הראשונות היה לי ממש קשה בהתחלה אבל גם כי לא הייתי כל כך פתוחה מול עצמי בדברים שאני מרגישה.. עכשיו כבר הרבה יותר קל לי כי אני גם רוצה להיפתח ולפתוח דברים, בשביל זה באתי. אבל עדיין יש דברים מסויימים שלוקח זמן וזה בסדר שיקח זמן.