אנשים שנמצאים בטיפול פסיכולוגי כנסו

בהתחלה קשה, אחרי כמה פעמים זה יותר קל
בדרך כלל זה גם תלוי בך ובפסיכולוג

אני לא בטיפול כרגע, אבל הייתי בעבר.
מעולם לא היה לי קשה להיפתח, אני בן אדם ממש פתוח.

שואל השאלה:
זה לא מביך לפעמים אתם לא מרגישים לפעמים שחודרים לתוככם יותר מידי?

דווקא רק בפעם הראשונה הייתי איתה פתוחה
מרוב שכאב לי והנפש שלי לא יכלה לסחוב עוד פשוט אמרתי הרבה, הרבה דברים שישבו עליי

בשאר הפגישות כבר הייתי יותר סגורה
אני כבר לא בטיפול פסיכולוגי

כל פעם מחדש קשה לי להיפתח , ברבע שעה הראשונה של השיחה אני רק יושבת ומקשיבה לסיפורים והעצות שלה , וכשאני מרגישה שהיא אמרה משהו שמתחבר אליי ופגש אותי מתישהו אני עונה ומדברת על זה

עם הפסיכולוגיות הראשונות היה לי ממש קשה בהתחלה אבל גם כי לא הייתי כל כך פתוחה מול עצמי בדברים שאני מרגישה.. עכשיו כבר הרבה יותר קל לי כי אני גם רוצה להיפתח ולפתוח דברים, בשביל זה באתי. אבל עדיין יש דברים מסויימים שלוקח זמן וזה בסדר שיקח זמן.

כשהתחלתי טיפול (בגיל ממש צעיר, אולי גיל 8) זה היה ממש קשה להפתח אבל וואלה התבגרתי ואחרי 11 שנה שאני בבריאות הנפש הבנתי שכדי לעזור לעצמי אני צריכה לדבר. אם הפסיכולוג ישפוט אותי זו בעיה שלו, אני סהכ סובלת מאוד ומבקשת עזרה ואם כבר פניתי לקבל עזרה עדיף לי לתת להם לעזור לי בכך שאני אשתף