24 תשובות
אלוהים גם לא צייוה לא להיות בטלפון בשבת.
מי אומר שאלוהים ציווה להדליק נרות???? זה מסורת בעקבות הנס שהיה נו מה זה השאלה הזאת
זה כתוב במשנה אם אני לא טועה שהחוקים החלים על נרות שבת חלים גם על נרות חנוכה, אז אנשים מתייחסים לזה כמצווה
זו מסורת בגלל פך השמן שהספיק בדיוק ל8 ימים כדי שלעד נזכור את הנס
שואל השאלה:
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה"
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה"
שואל השאלה:
אבל הוא לא ציווה ובברכה כתוב שהוא מצווה זאת לגמרי חוצפה להמציא דבר כזה בשם אלוהים
אבל הוא לא ציווה ובברכה כתוב שהוא מצווה זאת לגמרי חוצפה להמציא דבר כזה בשם אלוהים
זה נראה לי עונה על השאלה שלך
ובלי קשר, יש לך שאלות טובות:)
ובלי קשר, יש לך שאלות טובות:)
ה' צוה לשמוע בקול החכמים (דברים יז, ח-יא) כפי שכתוב בתלמוד (שבת כג עמוד א).
זה לא סתם מישהו המציא
יש אנשים שמתעסקים בכל הדברים האלה ותאמין לי שהם יודעים מה הם אומרים בקיצור
תשובה טובה אין לך מה לחפש פה
יש אנשים שמתעסקים בכל הדברים האלה ותאמין לי שהם יודעים מה הם אומרים בקיצור
תשובה טובה אין לך מה לחפש פה
אנונימית
שואל השאלה:
גם התלמוד נכתב על ידי בני אדם שברוב חוצפתם קבעו שאלוהים ציווה שיקשיבו להם. וגם אם זה נכון והוא באמת ציווה את זה התפילה יכולה להיות בנוסח אחר כי אלוהים מעולם לא ציווה להדליק נרות חנוכה אלא אותם חכמים
גם התלמוד נכתב על ידי בני אדם שברוב חוצפתם קבעו שאלוהים ציווה שיקשיבו להם. וגם אם זה נכון והוא באמת ציווה את זה התפילה יכולה להיות בנוסח אחר כי אלוהים מעולם לא ציווה להדליק נרות חנוכה אלא אותם חכמים
התלמדו נכתב ע"י נחכמים של אותו דור (רבינא ורב אשי). מפורשת תבורה (דברים יז,ח-יא) שיש לשמוע לדברי חכמים.
שאנחנו מברכים על המצוה שהיא מדברי סופרים - עושים א תרצון ה' בזה שאנחנו עושים את אותה מצוה שקבעו לנו חכמים, לכן שייך לומר "ברוך אתה, ה', אלוקינו, מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וצוונו...".
אם ה' היה אומר לך מראש- כל מה שיגידו לך חכמים - תעשי - אזה לא אומר לך שה' רוצה שתשעי את את אותה מצוה שהם (החכמים קבעו)? אז הוא אמר (דברים יז, ח-יא).
שאנחנו מברכים על המצוה שהיא מדברי סופרים - עושים א תרצון ה' בזה שאנחנו עושים את אותה מצוה שקבעו לנו חכמים, לכן שייך לומר "ברוך אתה, ה', אלוקינו, מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וצוונו...".
אם ה' היה אומר לך מראש- כל מה שיגידו לך חכמים - תעשי - אזה לא אומר לך שה' רוצה שתשעי את את אותה מצוה שהם (החכמים קבעו)? אז הוא אמר (דברים יז, ח-יא).
שואל השאלה:
מתי הוא אמר להקשיב לחכמים? ואיך בדיוק הוא הגדיר חכמים? ועדיין להגיד שאלוהים ציווה זה לא נכון זה כמו שאהיה בכיתה והמורה תגיד שאני אחראית עכשיו על הכיתה עד שהיא תחזור ושהם צריכים לעשות מה שאני אומרת אז נגיד ואני רוצה שהם ינקו את הכיתה אני לא אגיד "המורה אמרה שתנקו את הכיתה" כי זה לא נכון, אני אגיד "תנקו את הכיתה"
מתי הוא אמר להקשיב לחכמים? ואיך בדיוק הוא הגדיר חכמים? ועדיין להגיד שאלוהים ציווה זה לא נכון זה כמו שאהיה בכיתה והמורה תגיד שאני אחראית עכשיו על הכיתה עד שהיא תחזור ושהם צריכים לעשות מה שאני אומרת אז נגיד ואני רוצה שהם ינקו את הכיתה אני לא אגיד "המורה אמרה שתנקו את הכיתה" כי זה לא נכון, אני אגיד "תנקו את הכיתה"
שואל השאלה:
אבל איך הגדירו חכמים? וזה עדיין לא נותן להם תירוץ להשתמש בשמו
אבל איך הגדירו חכמים? וזה עדיין לא נותן להם תירוץ להשתמש בשמו
מי שהחכמים של הדור הקודם הגדירו אותם כממשיכי דרכם.
"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע - לזקנים, וזקנים - לנביאים, ונביאים מסרוה - לאנשי כנסת הגדולה" (אבות, פרק א, משנה א).
"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע - לזקנים, וזקנים - לנביאים, ונביאים מסרוה - לאנשי כנסת הגדולה" (אבות, פרק א, משנה א).
שואל השאלה:
עשית ככל אשר יורוך מי? מי יורוך מי אלה אותם חכמים? איך הופכים לכזה חכם? והאם העובדה שאתה חכם נותנת לך לגיטימציה להשתמש בשמו של אלוהים בפקודה?
עשית ככל אשר יורוך מי? מי יורוך מי אלה אותם חכמים? איך הופכים לכזה חכם? והאם העובדה שאתה חכם נותנת לך לגיטימציה להשתמש בשמו של אלוהים בפקודה?
מי שהוסמך מהדור הקודם. זאת שרשרת שמתחילה ממשה רבנו (עליו השלום) שהסמיך את יהושוע...
שואל השאלה:
והם עדיין מוסמכים לדבר בשמו של אלוהים?
והם עדיין מוסמכים לדבר בשמו של אלוהים?
הם אמורים להגיד באופן ברור מה נאסר (ולהפך, מצות עשה) מהתורה ומה הגדר שלהם. כדי שלא יהיה "בל תוסיף".
אביא ציטוט הרמב"ם שממחיש את זה.
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? - הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד,כ א). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה - הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).
אביא ציטוט הרמב"ם שממחיש את זה.
"הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר, ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה, לפי שעה--מה הוא זה שהזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג, א): שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן, ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה, בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה.
כיצד? - הרי כתוב בתורה "לא תבשל גדי, בחלב אימו" (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד,כ א). ומפי השמועה למדו שזה הכתוב, אסר לבשל ולאכול בשר בחלב--בין בשר בהמה, בין בשר חיה; אבל בשר עוף, מותר בחלב מן התורה.
אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע; ואם יאסור בשר העוף, ויאמר שהוא בכלל הגדי, והוא אסור מן התורה - הרי זה מוסיף.
אבל אם אמר בשר העוף מותר מן התורה, ואנו נאסור אותו, ונודיע לעם שהוא גזירה: שלא יבוא מן הדבר חורבה, ויאמרו בשר העוף מותר מפני שלא נתפרש בתורה, כך החיה מותרת שהרי לא נתפרשה; ויבוא אחר לומר אף בשר בהמה מותר, חוץ מן העז; ויבוא אחר לומר אף בשר העז מותר בחלב הפרה או הכבשה, שלא נאמר אלא "אימו" (שמות כג,יט; שמות לד,כו; דברים יד,כא) שהיא מינו; ויבוא אחר לומר אף בחלב העז שאינה אימו מותר, שלא נאמר אלא "אימו". לפיכך נאסור כל בשר בחלב, ואפילו בשר עוף. אין זה מוסיף, אלא עושה סייג לתורה. וכן כל כיוצא בזה" (משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ב, הלכה ט).
יש חיוב מהתורה להקשיב לחכמים. הם לא סתם "ממציאים". הם יודעים מה הם אומרים, כי הם בקיאים בתורה ברמה עצומה מאוד.
אפילו יש מקרים שבהם יש לדחות מצוות עשה מן התורה בגלל דין חכמים.
אני לומדת משנה אז תאמין לי שאני יודעת.
לדוגמא, למרות שיש מצווה לתקוע בראש השנה אם ראש השנה חל בשבת חכמים תיקנו שאין לתקוע בשבת. יש להם סמכות לכך.
אפילו יש מקרים שבהם יש לדחות מצוות עשה מן התורה בגלל דין חכמים.
אני לומדת משנה אז תאמין לי שאני יודעת.
לדוגמא, למרות שיש מצווה לתקוע בראש השנה אם ראש השנה חל בשבת חכמים תיקנו שאין לתקוע בשבת. יש להם סמכות לכך.
שואל השאלה:
זה אומר שאם אני אלמד מספיק אני אוכל להמציא הלכות?
זה אומר שאם אני אלמד מספיק אני אוכל להמציא הלכות?
הרבנים הכי גדולים של הדור של היום לא מוסמכים להתקין תקנות חדשות.. אז אתה?
ושוב, זה לא "להמציא". אשמח אם תפסיק להתייחס בזלזול.
ושוב, זה לא "להמציא". אשמח אם תפסיק להתייחס בזלזול.
זה ממש לא להמציא
זה אנשים שהתעסקו בזה כל החיים שלהם והם יודעים "לפרש" אני אקרא לזה ככה
טוב אני לא בדיוק מבינה בזה אבל זה לא סתם אנשים והם לא סתם המציאו דברים
זה אנשים שהתעסקו בזה כל החיים שלהם והם יודעים "לפרש" אני אקרא לזה ככה
טוב אני לא בדיוק מבינה בזה אבל זה לא סתם אנשים והם לא סתם המציאו דברים
אנונימית
שואל השאלה:
אז במידה ואני עכשיו אשב ואלמד ואשקיע שנים מחיי אני אוכל להתקין הלכות? למה הרבנים של היום לא מוסמכים להתקין הלכות? ומה אם יש משהו חדש שצץ למשל כל עניין האינטרנט? לא היה פעם אינטרנט
אז במידה ואני עכשיו אשב ואלמד ואשקיע שנים מחיי אני אוכל להתקין הלכות? למה הרבנים של היום לא מוסמכים להתקין הלכות? ומה אם יש משהו חדש שצץ למשל כל עניין האינטרנט? לא היה פעם אינטרנט
הם לא מוסמכים כנראה בגלל שהם לא יודעים מספיק או לא "חכמים מספיק" אם אתה תלמד כנראה שלא תוכל לעשות את זה
אולי יש עניינים שהם כן יכולים
אולי יש עניינים שהם כן יכולים
אנונימית