תקשיבו בבקשה כנסו, אני באמת משתגעת ולא יודעת מה לעשות זה דקה קריאה

חבר שלי, כבר 4 חודשים אנחנו ביחד בני 18, אומר לי על משהו שעיצבן אותו (שאני עשיתי, ואני אשמה בו, הכוונה כשאנחנו רבים) אז הוא אומר שאני כאילו מנסה להוריד ממני את האשמה בזה שאני מספרת לו גם על דברים שקרו שהוא עשה לי. (והם עובדות! אבל הוא מציין שאני לוקחת את זה יותר מידי ללב וזה..) ואני פשוט מספרת לו מה אני מרגישה והוא אומר לי שזה לא קשור כי אני כל הזמן מנסה להתחמק. אוקיי לדוגמה, נגיד יום אחד בבית ספר הוא אמר לי שכאב לו הראש וכל הזמן רציתי לדבר איתו ולא הרפתי ממנו (שזה בצדק, טעות שלי) אבל באותו היום חבר שלו זרק לי הערה ממש מגעילה (ממש אבל) וחבר שלי בחר להתעלם והוא שמע את זה והתעצבנתי עליו שהוא לא הגיב וחבר שלי אמר לי תפסיקי להתעצבן על זה אני מדבר על איך שאת עיצבנת אותי אז מה את מערבת פתאום דברים שאת הרגשת רק כדי שתצאי פחות אשמה (בזה שאני לא הרפתי ממנו כשכאב לו הראש) והצטערתי על זה אבל הוא עדיין מרוחק ממני כבר איזה שבוע לא קבענו הוא עושה לי טובה נראלי שהוא בכלל עונה לי. מה לעשות? ומה אתם חושבים על המקרה שסיפרתי ? מי צודק פה? אני רוצה לעבוד איתו על המערכת יחסים, אני לא רוצה להיפרד ממנו אבל כבר זה כמה ימים שהוא כזה מדבר איתי בייבוש וכאילו מנסה לרמוז לי שאין לו כוח לדבר (ככה אני מרגישה לפחות) וכדי שנמשיך הלאה מהריבים, אני מוכנה להשתיק לרגע את מה שאני מרגישה, להתייחס למה שהוא אמר שעשיתי לא בסדר (ובאמת עשיתי לא בסדר) ובאמת להבין אותו. וכשאמרתי לו את זה- הוא בכל זאת המשיך לא להתייחס למה שאני אומרת כי הוא אומר שאני אומרת את זה כדי להוריד ממני את האשמה (בזה שאני אומרת לו על משהו לא מכבד שהוא עשה). אז מה לעשות?