בואו נלמד ביחד לבגרות בהסטוריה כל אחד שירשום משהו אחד שעולה לו לראש בהסטוריה

שואל השאלה:
אמג תביאי לי קצת מהידע הזה

שואל השאלה:
איך למדתת בבקשה תעזרי לי איך ללמוד?

מצטרפת לשואלת השאלה (סיימתי בית ספר אבל אני משלימה בגרויות)

שואל השאלה:
אפשר לשאול אותך משהו לגבי זה?
נכון שאת משלימה אז המגן נשאר לך המתיכון? איך זה הולך

אין לי מושג אני מתחילה רק עוד שנה או בעוד שנתיים אני עושה דרך הבית ספר כי הוא אקסטריני

שואל השאלה:
את בת 15?

^^^^^ חחח הכי פשוט, לקחתי את ה200 סיכומים שהמורה נתן לנו והתחלתי לסכם את הכל במילים שלי. אחר כך דיברתי לעצמי במשך שעות, פשוט כל מה שכתבתי שם אמרתי לעצמי אחכ כך וחזרתי על זה כמה ימים לפני המבחן. עכשיו אני כבר זוכרת הכל גם שעבר חודשיים מהמבחן, רק הייתי צכה לעבור בקטנה על הכל בריפרוף :)

^^ דרך אגב, משנה הבאה הבגרות תיהיה על השואה במקום על בית שני עד הקמת המדינה. כלומר, מה שעכשיו אנחנו עושים עליו בגרות יהיה ה30% שלכם.

שואל השאלה:
כמה עמודים יצא לך בסיכום?

המתכונת הראשונה שלי הייתה כבר ב-23/12 ותיהיה לי עוד אחת ב-27/1

רק שתדעי שזו שאלה מדהימה ואין לי מושג ממה להתחיל מכל הידע שטמון בי

תקופת בית שני:

ממש בהתחלה השלטון ביהודה היה באמצעות מנהיגים מתחלפים מבית חשמונאי. הראשון היה יהודה שהיה מצביא וממנו השליטים החלו לקחת על עצמם יותר ויותר סמכויות ותפקידים והחלו להתקרב יותר להלניזם.
כל שליט חשמונאי עבר אירועים ותהליכים מרכזיים בתקופת כיהונו:
- שינויים טריטוריאלים
- שינויים דמוגרפים
- שינויים במעמד המנהיג וסמכויותיו
- יחס להלניזם
- קושי פוליטי מדיני - הצורך לתמרן בין הכוחות האזוריים השונים.

צריך לדעת בכל אחד מהתהליכים האלו לגבי שליט חשמונאי אחד, אני למדתי על יהודה המכבי (הראשון).

שינויים טריטוריאלים - כל שליט חשמונאי שאף להגדיל את גבולות הממלכה, כלומר לכבוש שטחים מחוץ לגבולותיה ולספח אותם אליו. בימי יהודה המכבי, השטח היה הקטן ביותר והיה בעיקר במרכז א"י מבית אל עד בית צור. יהודה ששאף כמו כל שאר השליטים להגדיל את גבולות הממלכה הצליח לכבוש את כל הדרך לירושלים בקרב נגד צבא סלווקוס (פרט למצודת החקרה שבה התרכזו חיילי הצבא הסלווקי).

המניעים לשינויים הטריטוריאלים:
- מניע דמוגרפי - השטח היה קטן מלהכיל את כל העם.
- מניע לאומי - שאיפה לחזור לימי בית ראשון שהיו מוצלחים.
- מניע דתי - התפיסה שבא"י צריכים לחיות רק יהודים.
- מניע כלכלי - התשלטות על דרכי מסחר.
- מניע ביטחוני - להגן על הישובים שהיו מחוץ לגבולות הממלכה שהיו תחת שלטון הלניסטי.


שינויים דמוגרפים- בדומה למניע הדמוגרפי שהוזכר קודם לכן, עדיין שטח הממלכה היה קטן מלהכיל את כל העם, וזאת בגלל שכאשר כבשו את אותם השטחים, עדיין נשארו שם נוכרים וכך נוצר לחץ דמוגרפי. כתוצאה מכך, על כל מנהיג חשמונאי היה נדרש למצוא פיתרון מיידי לבעיה. המנהיגים הראשונים - יהודה, יונתן ושמעון החלו במדיניות של גירוש הנוכרים. שזה פשוטו כמשמעו - בעת הכיבוש של השטחים, לגרש את הנוכרים שחיים שם. המנהיגים שאחריהם דווקא החלו במדיניות של גיור הנוכרים, שגם פה ניתן להבין מהשם שזה לגייר את הנוכרים בשטחים שכבשו.

המניעים לשינויים הדמוגרפים:
- השטח היה קטן מלהכיל את כל העם.
- חיזוק התפיסה שבישראל יהיו רק יהודים.


שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו - כפי שהוזכר בהתחלה, ככל שמתקדמים במנהיגים כך יש יותר סמכויות למנהיג. לכן מאחר ויהודה היה הראשון היו לו רק סמכויות בסיסיות של החזקת צבא. לעומת זאת, אחיו יונתן שבא אחריו, כבר הכתיר עצמו למלך ולקח על עצמו סמכויות של החזקת צבא והתערבות בעינייני פנים.


יחס להלניזם - באותה תקופה החל להתפשט הלניזם, כלומר התיוונות, כלומר לקיחת מנהגים הלניסטים, כגון: תואר מלכים, שמות הלניסטים, קביעת חג על ציון ניצחון צבאי ואימוץ מנהגי חצר הלניסטים.
יהודה המכבי התנגד לכל אלו מאוד, ופעל בכדי לדכא את ההלניזם בפעולות שהעיקרית בניהם הייתה תיאור בית המקדש. אך עם זאת, יהודה קבע כחג את יום ניצחונו על נקנור (ראש הצבא הסלווקי).


קושי פוליטי מדיני - מאחר והיו מסביבם כוחות אזוריים שונים גדולים וחזקים, היה צורך לתמרן בין כולם בכדי לשמור על עצמנו. הכוחות היו בעיקר צבא סלווקס, בית תלמי ורומא.
המנהיגים פעלו לשם כך בכמה פעולות:
- החלשת צבא סלווקוס מבפנים - המנהיגים החשמונאים שמו לב כי צבא סלווקס מתחיל להחלש מבפנים, מתחילים כל מיני מריבות פנימיות בניהם. לכן השכיל לעשות ברית עם אחד ממנהיגי צבא סלווקס נגד מנהיג אחר שלהם וכך להחליש אותם.
- ברית עם בית תלמי - בית תלמי שהיה במצרים היה גם כן נגד צבא סלווקוס ומנע ממנו להתפשט, לכן קרתו יחד איתם ברית.
- ברית עם רומא - רומא קרתה ברית עם בית תלמי שהיה נגד צבא סלווקוס, לכן גם החשמונאים קרתו איתם ברית ע"מ שוב להחליש את צבא סלווקוס.


לאחר מכן, הקפידו לשמור על רצף בריתות עם רומא, עד ששליט אחד עצר זאת שכתוצאה מכך ומהשאיפה של רומא לשלוט בכל המזרח התיכון - רומא כובשת את יהודה.




שלטון רומאי עקיף - מלך חסות - הורדוס:

לאחר שרומא כובשת את יהודה במשך כ-30 שנים ביהודה יש אי-יציבות, משום שאין שלטון ברור מלבד הקיסר הרומי שהיה מרוחק מהם. בעקבות זאת, מחליט הקיסר הרומי למנות את הורדוס כמלך חסות.
מלך חסות זה הוא מלך מקומי, כלומר שבא מן העם, אך הכפוף ישירות לרומא. או כפי שהגדיר אותו המשפט הרומי - "שליט בעל ברית וידיד העם הרומי".

הרומאים החליטו לנקוט דווקא במדיוניות זו מתוך מניעים פוליטים:
- מניעת חיכוחים ויעילות - כתוצאה מהשלטון העקיף נקטע הקשר הישיר בין האוכ' היהודית בא"י לבין הקיסר הרומי, מה שגרם ליעילות ויציבות השלטון.
- הספקת חיילים - על מלך החסות לשלוח חיילים וציוד צבאי לרומא במידת הצורך.
- חיזוק ההלניזם - אחד ההיתרונות המרכזיים שהיו אצל הורדוס היה ההאדה שלו כלפי התרבות הלניסטית, כך הרומאים פחות חששו מבגידה ויותר מזה, היה יכול לחזק את בסיסי ההלניזם בארץ.
- אשליית ייצוגיות - בתור מלך מקומי שעוד גם היה יהודי, הרומאים הניחו שכך היהודים ירגישו שהוא איתם ויהיה נאמן להם. מעין מישהו שייצג אותם ויתמוך בהם ויתן תחושת ייצוגיות שתעזור להשלטת הסדר והשקט באזור.


** כאן נשברתי אני פשוט אעתיק כמה דברים שכתבתי פעם שאולי יעזרו **

לאחר שהורדוס מת ובנו לא הצליח להמשיך את תפקידו, הקיסר הרומי הפך את יהודה לפרובינקיה שבראשה עומד נציב.
לנציב היו סמכויות נרחבות כגון:
- החזקת צבא - הנציב היה רשאי להחזיר צבא תחת שלטונו והשתמש בו לשם השלטת הסדר בירושלים, בעיקר בשלושת הרגלים.
- גביהת מיסים - הנציבים היו אחראים על גביית מיסים עבור רומא.
- התערבות בסידרי הכהונה והסנהדרין - הם היו רשאים להתערב בעינייני הפנים - הכהונה והסנהדרין, כלומר היו רשאים להדיח ולמנות כהנים גדולים. לסנהדרין נותרו סמכויות שיפוט מוגבלות, סמכויות השיפוט בין דיני נפשות הועבר לנציב.


אחת הפעולות שבגינה הדרדרו היחסים בין האוכ' היהודית לשלטון הרומי הייתה הפגיעה הקשה בחיי הדת.
הנציבים שהיו אחראים על חיי הדת של היהודים - זילזלו, השפילו ופגעו מכוונות בדתם. לדוגמה - הנציב פונטיוס פילטוס לקח מכספי בהמ"ק לשם הקמת אמת מים, וברגע שהיהודים מרדו על כך - שלח חיילים לטווח בהם. לאחר מכן, אותו הנציב, פונטיוס פילטוס הכניס לירושלים פסלים וסמלים הנוגדים את היהדות, אך הפכם לאחר מחאה החזיר אותם לקיסריה. אך הפגיעה הגדולה והעזה ביותר הייתה של הקיסר קליגולה, אשר הורה להכניס פסל בדמותו אל תוך בהמ"ק ואף ציווה על נוכרים בארץ לבצע בו פולחן דתי! אירוע זה פגע קשות ביהודים והוביל למאבקים, מחאות והתנגדות רבה. אבל הדבר היחיד ששם כץ לפרשההיה רצח קליגולה.



זהו, הלכתי למצוא לי חיים

שואל השאלה:
חחח גם אצלי ככה בהצלחה לנו

המתכונת - עודד מעט
הבגרות - 6.2
וו...לא חסר חומר
הרצל - ספר מדינת היהודים
יוון - נשלטה על ידי האמפריה העותמנית
עליות - בגלל האנטישמיות ואכזבה מאי קבלת האמנציפציה
תנועת המרי - 3 מוסדות צבאים: הגנה , אצל ולחי .. ופעלו נגד המנדט הבריטי
וכוו

רציונאליזם- כל אדם יכול לפעול על פי השכל והתבונה שלו ולהכיר את העולם

^ בית שני ממה שכתבתי פה ועד יבנה יצא לי 11 עמודים
מהלאומיות (באירופה, גרמניה והציונית) ועד הרצל יצא לי 9 עמודים
העליות הראשונות ועד המאבק להקמת המדינה בתחום ההתיישבותי יצא לי 10 עמודים
ומשם איבדתי את הספירה.. פשוט הסיכומים הולכים ומדרדרים xd

כיתה יא' צאקק

אף פעם לא הבנתי איך אנשים מסוגלים לסכם חומר. אני ממש שונאת לרשום ולא טובה ממש בלסכם, הכל תמיד מרגיש לי חשוב. בכל אופן, אני לכל המקצועות של השינון למדתי בכך שקראתי בעל פה את החומר והסברתי לעצמי קצת כמו מורה בשיעור. ניסיתי גם להסביר מעניין ולהכריח את עצמי להתעניין בחומר, למצוא אסוציאציות ולהסביר בצורה מצחיקה. עברו שנתיים מהבגרות אז אני לא ממש זוכרת 100% ואין לי כוח לחפור בזכרונות אבל זוכרת את הרעיון הכללי של כמעט הכל, ואת רוב הדברים אזכור פחות או יותר אם ירעננו קצת את זכרוני. כעיקרון יש לי זיכרון די טוב והשיטה שהסברתי ממש עזרה לי, ככה שמקצועות הומניים תמיד הלכו לי בקלות. היסטוריה ספציפית סיימתי על 99.

הרצל

^את יכולה גם להעזר בבגרות המשודרת. אני לפני הבגרות והמתכונת צפיתי בכל הסרטונים שלהם בהיסטוריה, כל כך הרבה פעמים שכבר ידעתי מה שיגידו לפני שאמרו את זה. גם אם את מכירה יש את השירי ראפ האלה של ערוץ "שי רון", אני אוהבת ראפ בכללי וממש התחברתי לזה, אני עדיין שומעת לכיף שלי מידי פעם חחח הוא עשה על הרצל, בלפור, גורמים ללאומיות ועוד ובצורה כזאת די מסכמת זה בעיקר עזר לי לזכור את כל הצהרת בלפור בעל פה והנאום של הרצל בקונגרס באזל. "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותפעל כמיטב מאמציה להגשמת המטרה בתנאי שלא יפגעו זכויות אזרחיות או דתיות של העדות הלא יהודיות או הזכויות המדיניות של יהודים בארצות אחרות" זה מה שאני זוכרת מזיכרון, שנתיים אחרי הבגרות בזכות השיר הזה.

אמלה תביאי קצת אני על 21^(רחמים אמרתי שאני משלימה) ואני בת 19 מי ששאל