לקראת קב"ן - שלום, סובלת מאוד בצבא, עם בעיות פיזיות ופסיכולוגיות קשות, חולה בדאבת השרירים, אנסו אותי לפני 4 שנים, התהליך בפרקליטות ולא זז, כל החיים שלי עומדים במקום והכל בגדר אי וודאות. הולכת בקרוב סוף סוף לקב"ן. מה להגיד ומה לא להגיד לקב"ן? עיזרו לי!

הסיפור הזה נשמע קשה כשלעצמו, תספרי את זה רק יותר בהרחבה.
בהצלחה!

שואל השאלה:
אבל זה יגרום לשחרורי מהצבא? לא?

תספרי כל מה שעבר עליך וכמה שאת סובלת. בהצלחה רבה רבה.

אם תרצי-אז כן! אבל מה בעצם את כן רוצה? איזו תוצאה נראת לך הכי מספקת?

האם מטרתך היא לקבל תנאים טובים יותר או לצאת מהצבא?
בכל מקרה תספרי את סיפוריך כפי שהוא הוא באמת נשמע קשה אבל תיהי חזקה!
ולכי לפי המטרה אם זה לצאת אז תלכי בכיוון של לא יכולה יותר שזה עושה ללך יותר גרוע שאת רוצה לצאת כביכול ואם זה תנאים אז שקשה לך עם כל זה וכו'.
תתנסחי בהתאם הכוונה רק תשארי עם אותו סיפור.
בהצלחה!
אם זה מסיבה אחרת שלא הבנתי אם תשתפי נשמח לעזור לך

פשוט תעני לשאלות שלו.
יבקש לשמוע מה עובר עליך? שתפי והוא יכוון אותך.
בכל מקרה לא לשקר. לספר רק את האמת.

שואל השאלה:
אז זהו שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה- לצאת, לא לצאת...
אני מאוד מבולבלת-
אומרים בחומות של תקווה שבהתחלה, אי אפשר לסבול את החומות של הכלא.. ולאחר זמן מה, אתה לא מסוגל לדמיין את עצמך בלעדיהן-
אני לא יודעת מה לעשות.. מפחדת להרמס על ידי רגל הברזל הכבדה של הצבא,
כפי שקרה עד עכשיו...

שלום לך,

"רגלי הברזל של הצבא", זה דמוי מאד מעניין. יש בדמוי גם הגיון בשל כלי המשחית הרבים העשויים מפלדה. עוצבות הפלדה. אולם אל לך לראות זאת כך ולהיות שבויה בדמוי שלך.

עברת לפני ארבע שנים טראומה קשה ביותר. מלבד הכאב והנזקים בביטחון ובדימוי העצמי, ייתכן והאירוע שיבש לך את תהליך ההתבגרות. תהליך ההתבגרות בין השאר הינו מעבר מהיות ילד חלש ומפוחד לאיש או אישה הבטוחים בעצמם וביכולתם. הצבא, הינו הזדמנות בלתי חוזרת, לעבור תהליך זה על הצד הטוב ביותר. מדינות בהם אין צבא וגיוס חובה מחפשות בנרות טקס חניכה והתבגרות מקבילים, אך לשווא.

אמנם בצבא יש משמעת, יש אטימות לעיתים, יש ברוקרטיה, יש טיפשות ועיוורון, אך יש גם רווח גדול.

בשיחתך עם הקב"ן, ספרי על האירוע (אינך חייבת, אם אינך רוצה, להיכנס לפרטים) תגידי שאת מתמודדת עם האירוע ורוצה להתמודד. וכי את מקווה להיעזר בברה"ן (בריאות הנפש) של הצבא. אולם את מעוניינת להתגייס. את מוכנה לעמוד באתגרים ובקשיים. ואכן, אם את תחליטי שאת רוצה להתגבר על הפצע הזה ועל עוד אחרים שאולי קרו, עליך להתמודד חזיתית ולא להתחמק. תזכרי שמשירות צבאי תוכלי אולי להתחמק בשל מצבך, אולם בהתמודדות עם החיים, עבודה, זוגיות, משפחה, חברים, לא תוכלי להתחמק. לכן עדיף לעשות זאת כבר עתה בסביבה עוטפת ואחראית.

ולבסוף. דעי לך שלפני הגיוס גם מי שלא חוותה טראומה כמוך, מודאגת וחשה חרדה מפני אי הודאות. אבל בסוף כולן יכולות להתגבר על זה.

יעקב

דבר ראשון תירגעי ותישאלי את עצמך שאלה האם פחד או דאגה פתרו איזה שהוא בעיה פעם? אני מניח שלא בעיות פותרים רק שאנחנו ברוגע ובשלווה, דבר שני את צריכה להפסיק לפחד משום ש כאשר הפחד שהוא בא לחיים שלך את צריכה לקבל אותו כמשהו אובייקטיבי ולהתעלם מכל הפרשנויות שסובבות נגיד מגיע פחד אז תגידי זה כולה משהו ואל תיתני לזה סתם פרשנויות שיותר יגרמו להפחיד אותם פשוט תביני שכאשר את נותנת פרשנויות מה שקורה הוא שאת תפחדי שזה יגיע שוב אבל כאשר את מקבלת את זה כמשהו אובייקטיבי ולא סובייקטיבי זאת אומרת הפרשנות שלך אז את נצמדת לאמת והאמת היא אחת וכאשר את נצמדת לאמת את יכולה להיות רגועה עכשיו אני ממליץ לך קני את הספר של אליעד כהן הוא מסביר שם הכל בנוסף לכי לסדנת ליווי של עילאי מיכאלי שהיא סדנה שמלווה אותך במשך 3 חודשים ואני מבטיח לך שאם תעשי את שתי הדברים שאמרתי את תעשי את אחת ההשקעות הכי טובות שעשית בחיים שלך והחיים שלך ישתנו בענק עכשיו את צריכה להגיד לקבן את האמת משום שמה שמונע ממך להגיד את האמת זה האגו שלך כי האגו שלך הוא דבר שקרי ולא אמיתי הוא נוצר על ידי הדימיון ויש אנשים שחושבים שכדי להיפתר מאגו צריך להוריד אגו אבל זה לא נכון כדי להיפתר מאגו צריך להבין שהוא דבר לא אמיתי בכלל והוא שקר ואז הוא נעלם כי איפשר להוריד אגו על ידי אגו אזמה שאני בא להגיד שתביני שמבחינת האמת את צריכה ללכת לספר לו הכל ותביני שאגו הוא דבר שקר ומחינת האמת אין כלום אז שיהיה לך רק בהצלחה ודחוף תעשי את מה שאמרתי ולכי דחוף לסדנא אני מבטיח לך תוצאות אם לא תבואי לבקש ממני החזר כספי

ובנוסף איינשטין אמר שבכל דבר רע יש הזדמנות חפשי את ההזדמנויות שיש לך מכל הבחינות אם זה לעבודעל האגו כשאני אומר אגו זה אומר שצריך ללכת ולהיעזר באנשים כן ולא לנסות לפתור הכל לבד חכמים זיכרונם לברכה אמרו שבן אדם נקלא למצב נפשי חזק מאוד וכבד הוא כמו בבית האסורים בבית הכלא והוא יכול לצאת רק על ידי חברים עזרה של אנשים מבחוץ ותנסי גם לקחת את זה בתור הזדמנות לעבוד על החוסן הנפשי זאת אומרת שתיהיא סבלנית ועוד את תיראי הצלחות בחיים זה עניין של זמן רק תתחילי לפעול ותתמידי ואם את רואה שאתה מנסה משהו ולא עובד אז תשני את מה שאתה עושה כי אם תעשי אותך פעולות תקבלי אותם פעולות ותיזכרי שבסוף את חייבת להצליח כי איך אומר השיר של חווה אלברשטיין אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז מחרתיים מתישהו את תצליח אז שיהיה לך רק בהצלחה!

תגידי את האמת עברת וסבלת המון לא המצאת סיפור ספרי לו על הקשיים שלך למה קשה לך להיות במסגרת.
לפני שאת יוצאת מהצבא תחשבי מה הצבא כן נותן לך אני חושב שהצבא תורם לנו הרבה בחיזוק האישיות שלנו והעמידות הנשפשית שלנו אולי תנסי למצוא מסגרת אחרת בתוך הצבא

שיהיה לך בהצלחה בכל מה שתיבחרי לעשות בהצלחה שהשם יהיה איתך

אני מסכימה עם כל מה שנאמר פה, ורציתי להוסיף עוד משהו, לפי דעתי דווקא בגלל מה שעברת, הצבא, זה המקום שממנו את יכולה להחליט, שלמרות הכל, את ממשיכה בחייך הרגילים, כמו כולם.
זוהי באמת חוויה שאי אפשר להחליפה, גם מכירים הרבה אנשים מכל מני מקומות ורקעים שונים, וגם לומדים המון דברים על עצמך, לומדים להיות חזקים, וזה בדיוק מה שאת צריכה עכשיו.
אם תצאי עכשיו, אז מאוד יכול להיות שתצתערי על זה אחר כך, ואם תמשיכי, אז אולי יהיה לך קשה, אבל בסוף בהחלט תוכלי לתגאות בכך שלא ויתרת, ואני גם בטוחה שיחד עם כל הקשיים תצברי הרבה חוויות חיוביות.
אבל תעשי את החשבון נפש הזה עם עצמך, ואם את עדיין מגיעה למסכנה שאינך מסוגלת, אז לא נורא, רק חשוב שיהיו לך תוכניות לישר אחרי שאת יוצאת, כדי להעסיק את עצמך, כי אחרת כשלא עסוקים, כל מני מחשבות עולות, לדוגמה להתחיל ישר ללמוד זה רעיון טוב. (גם בגלל זה צבא לפי דעתי זה טוב בשבילך כי כל הזמן עסוקים ואין זמן לחשוב)

בכל מקרה אם דווקא התפקיד הנוכחי קשה לך, אז תבקשי לעבור תפקיד, תחשבי אם יש משהו בצבא שכן היית רוצה לעשות. אני אישיתי הייתי בחיל החינוך ואני חייבת לציין שבחיים יותר לא נתקלתי בכל כך הרבה אנשים מדהימים במקום אחד... אולי בגלל שזה חיל החינוך:). הייתי מדריכה בגדנ"ע, ישנו בממוצע 3-4 שעות בלילה וכל שאר היום רדפנו אחרי הילדים אז זה היה קשה מאוד, אבל היה גם סיפוק. ויש עוד הרבה תפקידים לדוגמה מדריכה בבתי ספר, או מש"קית חינוך...
טוב עכשיו זה כבר מתחיל להישמע שאני מפרסמת את החייל, זאת לא הייתה המטרה, אבל זה רק מוכיח שבסוף זוכרים בעיקר את הדברים הטובים, והדברים הקשים, רק מחזקים
אבל עוד הפעם, אם את ממש סובלת, ואין שום דבר שכן עושה לך טוב בשירות, אז לא בכוח...

מה שלא תחליטי שיהיה לך המון בהצלחה בהמשך הדרך, תגידי לקב"ן מה שאת מרגישה.
אם החלטת שאת רוצה לצאת, אבל את רואה שהקב"ן לא הולך בכיוון הזה, ( מגיעים אליהם גם הרבה אנשים שמביימים ומשקרים בשביל פטורים, אז אני מניחה שיש קב"נים שהפכו להיות חסינים לרגשות של אנשים..) תמיד אפשר לחפש באינטרנט תסמינים של דיכאון ולענות על השאלות שלו בהתאם, לא צריך לשקר, אבל תמיד אפשר להדגיש את הדברים שיותר מתאימים לסימפטומים של דיכאון.




כמה שזה לא יהיה קשה, וגם לי היה קשה, מקבלים הרבה סיפוק כמתמודדים עם הקשיים

יקרה,

קב"ן, כשהוא עושה את עבודתו בנאמנות וברגישות, במקצועיות אמיתית, הוא לא "מכונה לשחרור מהצבא", אלא יכול להיות גם מקום טוב ובטוח להתייעץ, לחשוב ביחד, לשתף בהתלבטות.
אני מאחלת לך שתפגשי אחד כזה / אחת כזאת, שמסורה לעבודתה ולא איזה טכנוקרט של הצבא.
הרי מדובר במטפל בבריאות הנפש!
למישהו כזה, הכי הגיוני לספר דברים כמו שהם. איך את מרגישה, על המחשבות שלך, על מה שקרה וקורה, על הרגשות-
במקרה כזה, תוכלי לקבל עזרה רחבה ומשמעותית יותר משחרור או הקלה בתנאים.
אני מחבקת אותך מרחוק ומאחלת לך רק טוב.

היי,

אני מסכימה עם "הכל אפשרי" שהגיבה לך מעליי... הקב"ן יהיה שם בשבילך ותוכלי לשתף אותו במה שעובר עליך, ולבקש ממנו ליווי של יותר משיחה אחת...
כתבת בתגובות שאת לא יודעת אם את רוצה לצאת מהצבא או לא, כלומר יש לך עוד תקווה שהצבא יהיה איזושהי מסגרת תומכת שאליה תתרגלי, למרות שקשה לך עכשיו... ואני חושבת שבאמת זאת החלטה מורכבת ואף אחד לא יכול לדעת מה טוב בשבילך, ואף אחד לא יודע להגיד לך בדיוק מה לומר לקב"ן... אפילו שכולם רוצים לעזור.

הייתי רוצה להציע לך משהו שאולי יתאים לך... אני מתנדבת באירגון שנקרא 'סה"ר' (סיוע והקשבה ברשת). באתר יש צ'ט עם מתנדבים כמוני שאיתם אפשר לדבר על מה שמטריד אותך עכשיו, להתלבט ביחד, וגם לספר על כל מה שאת רוצה, מה שמפריע לך, מה שעבר עליך.. אולי זה יהיה סוג של "הכנה" לקראת השיחה עם הקב"ן ותוכלי להחליט עם עצמך איך את מרגישה, מה הכיוון שבו את רוצה ללכת... תוכלי לקבל מזה כוחות.
חוץ מזה צירפתי לך עוד לינקים לאתרים שבהם את יכולה לדבר עם חבר'ה שעוברים דברים דומים, להתייעץ... מה שמתאים לך.

את מוזמנת אלינו בחום, נעבור איתך את התהליך הזה...
שלך,

מתנדבת סה"ר