10 תשובות
אם את לא עצובה מזה כנראה לא היית מחוברת מספיק אליה,זה לא דבר רע...
לא, משתתפת בצערך, תיהי חזקה
לא. ואין קשר בהכרח לחיבור או לא. אני גם ככה, לא בכיתי בהלוויה של קרוב אליי שנפטר זה היה מכה. כנראה עוד לא עיכלתי, כי יום אחד אחרי חצי שנה נזכרתי בזה ובכיתי, וכנראה אז עיכלתי שזה אשכרה קרה. הכל בסדר, לא כולנו יכולים לשפוך הכל בזמן המתאים
לא , משתתפת בצערך;/
לא אני יכולה לראות דברים עצובים ולא להרגיש כלום וחמש דק אחכ לחשוב על זה וזה מתפרץ לפעמים קשה לעכל את זה באותו רגע
לא, זה בסדר יש כאלה שבא להם באיחור או עובר להם מהר ומשתתפת בצערך
ממש לא, זו סוג של הדחקה מרוב כאב.
אולי הדחקת.
בכית מקודם אז זה כן קשה לך, אבל אולי פשוט "נגמרו לך הדמעות".
בכל מקרה, משתתפת בצערך
בכית מקודם אז זה כן קשה לך, אבל אולי פשוט "נגמרו לך הדמעות".
בכל מקרה, משתתפת בצערך
סבתא שלי נפטרה לפני חודשיים והיה לי גם ככה בלוויה עצמה היה לי קשה לבכות ובכיתי כל שאר היום.. אני כלכך מבינה אותך
זה בסדר. כנראה שבכית הרבה וסתם טקס לא נוגע בך או משהו כזה, באף אזכרה של דודה שלי, וגם לא כשגיליתי שהיא החכה לעולמה לא בכיתי. זה לא כי לא אהבתי אותה! זה כי לי אישית קשה לבכות, וזה בסדר גמור לפעמים פשוט לא מצליחים. אל תרגישי שאת בנאדם רע כי אני בטחה שאת לא. לא בגלל זה.
באותו הנושא: