מה הדבר הכי כואב/קשה/נוראי שהייתם צריכים להתמודד איתו בחיים שלכם?

פעם הייתי בדיכאון ממש והייתי עושה לעצמי דברים וכזה אז לצאת מהמקום הזה בלי עזרה של אף אחד היה הדבר הכי קשה אבל בסופו של דבר הצלחתי והיום אני הבן אדם הכי שמח שאפשר להיות וזה רק מחזק וזה חיזק אותי בהרבה מאוד דברים

ראיתי את אבא שלי מנסה להתאבד

בית ספר

החיים עצמם

שאנשים שחשובים לי עוברים דברים קשים ואני צריכה להיות שם לידם.
אבל שזה קורה לכולם בבת אחת,
זה קשה.

התקופה שהייתי בקשר עם ילדה אובדנית שהשביעה אותי לא לספר לאף אחד את "זה שהיא הולכת להתאבד, שהיא חותכת" ועוד הרבה דברים בסגנון.
היא סתם בלבלה בשכל. לא התאבדה ולא כלום. סתם סחטה אותי רגשית.

התעללות מילולית והשפלות מצד המחנך- ראש ישיבה

אנורקסיה
דיכאון
חרדה


אבל יצאתי מזה! לפחות מנסה..

מוות של בן אדם קרוב

חוסר הצלחה פה בלעזור לרוב אנשים שיצאו עלי חלק. מוות במשפחה, ניתוק קשר היה קשה, עדיין עוברת ו מנסה להתגבר על זה

.

הייתה לי חברה הכי טובה אבל עשיתי טעות והתחלפו החברויות ועשו עליי חרם בהרבה מקומות ובתקופה הזאת סבתא שלי נפטרה

עם זה שבגללי כולם סובלים, אני עדיין מתמודדת עם זה, עם זה שבגללי יש אנשים שיכולים למות ולכן אני צריכה לסבול בשקט ולשמור את הסודות הארורים שלי ולבכות בסתר, לרצות למות ולא לעשות את זה רק בשביל לא להחמיר כלום):

אנונימית למה את חושבת שבגללך סובלים ואנשים שיכולים למות ? מה קרה ?^