אני אשכרה יצאתי עם מישהו לדייט ראשון , ואתם לא מבינים מה קרה

הוא התחיל איתי ביום הולדת שהיינו בו ודיברנו שם וזה ואז עברנו לדבר באינסטגרם ובקיצור קבענו להפגש . נפגשנו , טיילנו קצת ודיברנו וישבנו לאכול והיה מאוד נחמד אבל לא התנשקנו או משהו כזה .. חשבתי שהכל היה טוב ואפילו חשבתי כבר על הפעם הבאה שנפגש , ופתאום קיבלתי הודעה מחבר טוב שלו שפשוט ניסה להתחיל איתי ורצה שאצא גם איתו ושאלתי אם זה באמת נראה לו בסדר אחרי שאתמול יצאתי עם חבר שלו והוא אמר שהחבר מפרגן . שלחתי לאותו אחד את השיחה עם החבר והוא פשוט אמר שהוא ממש מצטער ושהוא אוהב מישהי כבר הרבה זמן וחשב שזה ישתנה אבל הוא תקוע בזה ושאני באמת מדהימה ונוכל לצאת עוד (כנראה בתור ידידים) . הייתי בהלם , אשכרה הייתה לי ציפייה שיכול להיות פה משהו והנה שוב נשבר לי הלב . וזה קרה לי כבר כמה פעמים שציפיתי וחשבתי שיקרה משהו ואשכרה משהו היה חייב להדפק תמיד .
מה דעתכם? מה לעזאזל היה הקטע הזה? ולמה תמיד נדפק לי דברים כאלה? מה עושים עם הדכאון ועם כל החברות שסיפרתי להן עליו וגם התלהבו ושמחו בשבילי?