3 תשובות
תמצאי דברים אחרים להוציא עליהם את העצבים. מכון כושר, אגרוף, ריצה..
מה שמעלי אמרו וגם תפתחי לעצמך מיומניות כאלה של התמודדות בשעת הקיץ ושאת עצבנית תנסי להיות כמה שיותר לבד זה עוזר
זה דבר שעובדים עליו והוא לוקח זמן. אני מניחה שאת אומרת את זה אחרי שאת מבינה בדיעבד שזה מה שקרה אבל באותו רגע זה לא כל כך ברור לך.. נסי להיזכר בפעמים שזה קרה לך בהם ולחפש מאפיינים משותפים שיעזרו לך לצפות את זה מראש ולזהות את זה בפעמים הבאות כשזה מתחיל. מאפיינים כמו- מה עצבן אותך באמת? מה היה הטריגר שהפעיל את העצבים האלה? איך זה הרגיש ואיזה תחושות היו לך בגוף? האם זה בדרך כלל מול אנשים ספציפים? האם זה בימים ספציפים? כשאת במחזור/ לא במחזור? כשאת רעבה? כשאת עייפה? מצב אחר שאת מכירה שחוזר על עצמו בחיים שלך?
אם את כועסת על מישהו ויודעת שזה בגלל עצבים ממשהו אחר יהיה לך קצת יותר קל להתמודד, אפילו להמשיך לכעוס ובתוך זה להגיד למישהו "זו לא אשמתך, אני פשוט ממש עצבנית בגלל..." זה כבר מקל על ההתמודדות גם שלך וגם של מי שמולך.
ואני מניחה שיקח זמן להגיע למצב הזה, כרגע אני חושבת שזה בסדר גם אחרי שזה קורה להתקשר או לכתוב למישהו סליחה על מקודם ולהסביר את המצב.. אולי גם אם מישהו שאת סומכת עליו שנמצא לידך יהיה מודע למצב הוא יוכל לעזור לך לזהות את המצבים האלה ולהעיר את תשומת ליבך כשזה מתחיל.
אם את כועסת על מישהו ויודעת שזה בגלל עצבים ממשהו אחר יהיה לך קצת יותר קל להתמודד, אפילו להמשיך לכעוס ובתוך זה להגיד למישהו "זו לא אשמתך, אני פשוט ממש עצבנית בגלל..." זה כבר מקל על ההתמודדות גם שלך וגם של מי שמולך.
ואני מניחה שיקח זמן להגיע למצב הזה, כרגע אני חושבת שזה בסדר גם אחרי שזה קורה להתקשר או לכתוב למישהו סליחה על מקודם ולהסביר את המצב.. אולי גם אם מישהו שאת סומכת עליו שנמצא לידך יהיה מודע למצב הוא יוכל לעזור לך לזהות את המצבים האלה ולהעיר את תשומת ליבך כשזה מתחיל.