זה הגיוני לחשוב שאנשים ימציאו לעצמם מישהו שהם אמורים לירא מפניו?

הכופרים טוענים (שלא בצדק) שאנשים מאמינים באלוקים, כי נח להם להאמין שיש מישהו ששומר עליהם ודואג להם (תכלס, בלי עזרה והגנה של ה' מפני כלאומות העולם, מזמן כבר לא היינו להיות קיימים), אבל ה' דורש מאינתו לירא מלפניו ויעבדו אותו: "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, וְאֹתוֹ תַעֲבֹד" (דברים ו, יג; י, כ). "וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו" (קהלת ג, ד).

מי שממציא לעצמן דימיונות (לא עלינו) לא מחפש להקשות לעצמו על החיים, אלא להקל. היהדות דורשת יראת שמים ועבודות האלוקים בכל תחום ואם זהיא לא הייתה אמת - זה לא היה מועיל בשום צורה.

בדרך כלל אנשים שרוצים לברוח הפחד והחובות (זאת הסיבה של האתאיזם) - הם אלא שממציאים לעצנם דימיונות. סתם ככה, פחד לא משפיע טוב על האנשים, אבל יראת אלוקים כן: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה" (משלי י ,כז) ופירש המלבי"ם שם: "יראת ה' תוסיף ימים" - הגם שהיראה מפני דבר דרכה לקצר הימים, לא כן יראת ה' שהיא תוסיף ימי האדם.

האם עם כל זה יש מקום לטעון על המאמינים ביהדות שהם מאמינים בשביל לה'ל על עצמם? (ההפך הוא הנכון).