חברה אמרה שאני מפונקת שאני בלי מצב רוח בגלל המצב הבריאותי של אבא שלי, הגיוני?

סיפרתי את מה שקורה אצלי בזמן האחרון לחברה שלי והיא אמרה שאני צריכה להיות אסירת תודה שאבא שלי קיבל שבץ ולא מחלה סופנית, ושאני מפונקת ואגואיסטית בזמן שיש אנשים שסובלים יותר ממני.
אבל עדיין, לאבא שלי קשה לזוז, הוא רק השתחרר מהבית חולים בגלל דלקת ריאות והכל היה בסדר עד אתמול כשהוא נפל, ואני כל כך שמחה שאימא הזמינה אמבולנס.. אבל עדיין.. היא לא מבינה כמה זה קשה לראות אדם קרוב אלייך סובל?!? כשהוא נמצא במצב קשה? כשהוא לא מתפקד כמו שצריך?
אני באמת מפונקת? זה כאילו שהיא אומרת ששבץ עדיף מסרטן, בזמן שמשניהם אי אפשר להחלים לגמרי.