אני וחבר שלי נפרדנו לפני כמה ימים

להתגבר

תכירי מישהו אחר
תצאי עם חברות

שואל השאלה:
אני לא מצליחה עברו ממש כמה ימים והיינו יחד כמה שנים ועוד כמה שנים של ידידים הכי טובים לא מצליחה להפסיק לחשוב עליו. ואין לי כלכך חברות להיות איתן...

היי אהובה.
אני מבינה שאת כאובה ומבולבלת מהסיטואציה.

ראשית כל קחי נשימה עמוקה ונשפי את האוויר החוצה.

אני יודעת שכל הגוף שורף מגעגועים והמחשבות שתופסות את הראש,וזה מתיש ומעייף.
המח שלך כבר יודע מה צריך לעשות וכיצד להרגיש,אך הלב סירב להפנים.
אבל,הגיע הזמן שתרפי.שתשחררי אותו מכל איבר בגופך.
תפני מקום למישהו אחר,טוב יותר ממנו שיבוא.
תחתכי את הסיכויים והתקוות הקטנות שאולי הוא בכל זאת האחד שלך,הוא לא,וזה מה שהכי טוב עבורך.

תני ללב להתרוקן מרגשות - בכי כמה שאת צריכה,אל תדחיקי.
ותני לראש להתרוקן מהזכרונות,תדמייני אותם ותרגישי איך הם נזרקים ונשרפים. זה ירגיש כמעט אמיתי.

אני ממליצה למחוק עכשיו את המספר,את התמונות והשיחות. רחוק מן העין רחוק מן הלב.

לגיטימי שאחרי שתרפי ממנו תרגישי כמין חור שנשאר בגלל שהוצאת.
את החור הזה תמלאי בחוויות וזכרונות מתוקים בחברת אנשים שמעצימים אותך ועושים לך טוב.
עד שהחור יתמלא לגמרי ולא תרגישי צביטות יותר בכל פעם ששמו יעלה או שזכרון ינסה לחדור.

זה יהיה מסע רגשי ונפשי ארוך וקשה אבל את תצליחי.
זכרי שקושי הוא גם מדד.
הוא מעיד על כך שאת עוברת מכשולים.
גם אם חלקם מפילים אותך לרצפה ואת מרגישה יאוש, העובדה שאת עדיין כאן, ממשיכה להילחם ולהתקשות, היא ההוכחה לכך שאת בונה את עצמך - במודע או שלא במודע.

בהצלחה יקירה,דעי שבסוף הכל עובר ואת תצאי מזה ואין זו קלישאה.
אני פה,תמיד.

פשוט.תעשי את זה כי את אןלי לא יודעת אבל גם הוא מתגעגע אלייך

שואל השאלה:
אני יודעת שגם הוא מתגעגע. וזה ממש ממש קשה לי כל ההתמודדות הזו. הפרידה הזו הייתה וויתור הייתה לנו תקופה דיי קשה ואני הצעתי שנלחם עבור תקופה טובה יותר והוא אמר שפשוט נמאס לו ואין לו כוח להלחם יותר. אז מבחינתי זה היה ויתור. אני אוהבת אותו באמת יותר מכל דבר אחר בעולם הזה ומשגעת אותי המחשבה שאני צריכה לעבור יום יום בלעדיו בלי לדבר איתו בלי לשלוח לו בוקר ולילה טוב בלי המשפחה שלו בלי כלום ואז לראות אותו בבית ספר ביום יום שלי עובר הלאה. זה הורג אותי