אשמח לחוות דעת כנה גם ביקורות יתקבלו בברכה (ממש חשוב תודה)

מול נוף שחור,שביל ארוך והבוץ עמוק.
נשימות עמוקות מקפיאות את הריאות.
טיפות קרות מכסות פנים נוצצות.

וכשהרגליים עמוק בבוץ יש שיביטו לאחור,
ויש שיביטו לפנים, מחפשים טיפה של אור בקצה השביל. יש שירכינו ראש וישקעו במקום, ויש בודדים שיראו את הסוף בקצה הנוף.
אבל אני,אני רואה זוג עינים מבריקות.

וכשהרוחות נושבות בחוזקה,יש שיפרסו ידיים ויתפעלו מהבריאה,יש שיפחדו מהסופה אבל אני, אני שומע את קולך בשריקה.

כשהרגליים כושלות וכולם מרימים עינים לשמיים יש שיראו את אלוקים, ויש שיורידו את הראש מפני הגשמים,אבל אני, אני רואה את פניך זוהרות בכוכבים.

וכהשמש תזרח,והקור והכאב יעלמו כלא היו,
יש שישמחו שנגמר, יש שישאגו מגאווה.
ויש שיספרו לכל יצור שומע את מה שהיה.

אבל אני, אני אשאל האם את יבשה ואיך את מרגישה. וכשאשמע את החיוך בקולך אשא עינים להרים ואשאג לאלוקים.
תודה על היהלום, "ששכחת" להרים.