האם אפשר לשלב בין חיים והליכות, במגזר החרדי, וגם להנות מהנאות ותחביבים מהמגזר החילוני?

מאוד תלוי מה. כל עוד זה לא עובר על חוקי הדת אני מניחה שיש מותרות

שואל השאלה:
למשל ללכת לקניונים או לבר קפה או אפילו למועדון... ולהיות חרדי...

לקניונים ובתי קפה אין בעיה (כל עוד הקפה כשר כמובן), אבל אולי במועדון יכולה להיות בעייתיות מסויימת כי יש מועדונים שצניעות היא לא תכונה חזקה בהם

שואל השאלה:
את חרדיה ?

לא, אבל למשפחה שלי יש קרובים חרדים מבני ברק

שואל השאלה:
אהה.. והם משלבים או שאין כזה דבר

יכולה לומר שכחרדית, אני משלמת מחירים כל הזמן על הבחירות שלי (מה שנכון לכולם אגב). אני למשל מחזיקה אינטרנט פתוח, דבר שנוגד את הערכים של העולם החרדי, אבל זה היה מספיק חשוב לי כדי לדבר על זה בכנות עם המשפחה הקרובה שתקבל ושתאפשר את זה. מצד שני, אני מסתירה את זה מהסביבה המורחבת, כי עלולים להינקט נגדי אמצעים, כמו שאתבקש למצוא מוסדות לימוד אחרים לילדים שלי.

אני עדיין לא חיה בשלמות עם עצמי ועם שילוב התחביבים, ההנאה יחד עם הדת וכל מה שאני באמת ובתמים מאמינה בו. אבל זה דרך, זה תהליך.. יש דברים שעשיתי, כמו לבקר במועדונים בחו"ל, והרגשתי שזייפתי לעצמי, שזה ממש לא משהו שאני אעשה שוב, כי זה נוגד את עצמי, זה לא משהו שבאמת הגיע מתוכי.. זה היה סתם התפרקות בוא נגיד. וזה היה מחיר כבד ששילמתי, ההרגשה המכוערת הזאת שלא הייתי אותנטית עם עצמי, שהתכחשתי לזה שאני חרדית.

זה שאלה של מינון והכרות עם עצמך.. וניסיונות להתאים ולהעז להיות אתה מול הסביבה שלך.. קודם כל מול עצמך, אחכ מול ההורים/בני זוג/ילדים וכו.

אני למשל מבקרת בקולנוע, דבר שלא אמרתי לילדים שלי כי זה היה נראה לי הזוי שיידעו, אבל לאחרונה חושבת לשנות את זה. כי אני שלמה עם זה, עם סרטים בקולנוע כתחביב. אז מה הבעיה שלי שהילדים יידעו שזו אופציה כשיגדלו? אם אני מסתירה את זה אני רק מלמדת אותם בדיוק את זה- להסתיר את מה שגורם להם הנאה אם זה נוגד את מה שאחרים חושבים בסביבתם. וזה קצת דפוק בעיניי. כן חשוב לי להיות חלק מהמערכת החרדית, וזה גם משהו נלמד. הם רואים את ההקפדה על צניעות, על תפילה אישית וכו'. הם רואים שאני הולכת בין הטיפות, מסתירה קצת מהמשפחה המורחבת, וקצת פחות לאחרים. זה רכש ונלמד ואין מושלם.

מקווה שעזרתי ;)

שואל השאלה:
תודה על ההשקעה,
אם את שוב רואה אשמח לתגובה,
מה הכוונה לעמוד אתה מול עצמך... גם אם אדם יסתיר דברים, ואני די מסתיר, הוא עומד מול עצמו במציאות שהוא חרדי אמנם כי הוא נהנה בחברה שגדל בה וגם מבחינה רוחנית זה טוב למשפחה וכו... אבל עושה דברים שאינם בקו אחד עם הכללים והנורמות, איפה הבעיה , נורמלי שעושה משו שנוגד את תפיסתו, כי ללכת למועדון עם האשה לא בטוח שיש איסור כזה אבל כן יש איסור מגזרי , אז למה לירקוד לפי החליל שלהם... כל עוד ואפשר אחרת גם וגם,
את בעצמך אומרת שהשלמת עם הקולנוע, את מסכימה איתי שזה לא נורמא במגזר, אז איפה הבעיה במועדון למשל, אז כן אפשר לעשות דברים שנוגדים את תפיסת הסביבה.. ולחיות בתוך אותה סביבה מגזרית..

אני יכולה לענות לך רק מנקודת המבט שלי..

היום החברה החרדית היא משהו חברתי הרבה יותר משהיא משהו ערכי או אמוני. רוב האנשים בחברה החרדית לא יכולים לענות לך בהיגיון על שאלות באמונה למשל. הם יצטטו פסוקים ומובאות בלי שום הקשר, וישפטו כל מי ששונה מהם, גם אם ההבדל הוא זניח עד כדי גיחוך.

לכן, כל מיני דברים הם לא מקובלים חברתית, ואין בהם בעיה עקרונית ואמיתית לכשעצמם. קולנוע, ים, סוגות קריאה, מועדונים ואפילו סוגי הכשרים הם דוגמאות לזה.. לי אישית הייתה בעיה עם מועדון, אפילו שהלכתי עם בעלי, כי הייתה לי בעיה כאישה, זה פשוט לא הסתדר לי, הרגשתי שזה לא מכבד אותי בעיני עצמי, וגם בעיני בעלי (שדווקא התלהב מהזרימה שלי, אבל זה בטוח לא גרם לו לכבד אותי יותר. להיפך, זה סתם הוזיל את מה שהיה בינינו באותה נקודת זמן). זה לא שהגעתי למסקנה שאסור לפי התורה או משהו. זה פשוט לא התאים לי, וכאישה חרדית הפער הזה אפילו עוד יותר צרם לי. יכול להיות שגם כחילונית זה לא היה מתאים לי..
אז זה כל אחד לעצמו.

הבעיה שאם מישהו יידע מזה, יעיפו אותנו/אותי על טיל מהקהילה וכו'. אז את זה מסתירים. אבל ללכת ולעשות כל דבר שמתחשק רק בגלל שזה בסתר ואין בזה בעיה עקרונית לפי התורה, זה קצת טריקי. כי אתה תרגיש זבל בסופו של דבר, בלי ערכים, בלי עמוד שדרה, וזה ההרגשה הכי גועלית בעולם. זה מה שהתכוונתי 'לעמוד מול עצמך' כלומר להישאר נאמן לעצמך, למה מתאים לך. ולא סתם להתפרק על כל דבר שקצת מסב הנאה. הייתי צריכה לעשות בירור נפשי מה הנאה אמיתית ומה הנאה שקרית בשבילי.. מקווה שאני מצליחה להסביר את עצמי.

שואל השאלה:
הסברת מצויין,
אני מבין שלדעתך, אדם צריך לבחון את הליכותיו ומעשיו לא רק לפי האמונה והתורה, אלא גם לפי הסביבה והנורמות המקובלות, ולבחון מה בסדר ומה מעבר לגדר, כדי שכך לא ירגיש ניבזה אפילו בעיני עצמו ועקרונותיו,
אני מבין מדברייך למשל לגבי קולנוע, שאת חשבת לעומק והגעת למסקנה - שלבלות בקולנוע זה לא נוגד את העקרונות באופן שאת מרגישה לא טוב עם זה למרות
שזה כן נחשב ללכת רחוק קצת, עובדה שאת מסתירה מעני הסביבה הרחוקה יותר, ובמקביל את ילדייך את מתכוונת לחשוף לזה, הוי אומר שהמניעים (מלשון מנוע ולא מניע) אמורים להיות של האדם למול עצמו ועקרונותיו עם גדרים עד איפה מגיע הקו האדום , כדי שירגיש טוב עם מה שהוא עושה.

שואל השאלה:
מה שמעניין, זה למשל, שאם בא לי אינאינטרנט פתוח, כי אני רוצה להיות בעיניינים ומשוחרר... אבל זה כן מביא בסוף למיכשולים שונים שלכאורה הם כן בעיתיים עם תפיסת עולם שלי, איך מתמודדים עם זה ואיך משלבים בין הרצון למה שמות לדין ההסחפות..

כן, לגמרי! ממש ככה!

כי אם אני לא אהיה העוגן של עצמי, בוחנת ומפעילה שיקול דעת על הכל, אז מה יישאר לי? אני אהיה כמו עוד אחת מהעדר החרדי שלא מפעיל שיקול דעת ומתיימר ששיקול הדעת שלו היא של התורה. איזו שטות זאת. (או לחילופין אני אהיה איזה רבנית צדיקת עולם, או אדמו"רית חחח אבל אין חיה כזאת ;) )

אדם הוא אדם לפני הכל. אח"כ חרדי. וכל אחד צריך לבחור מה נכון לו, בהתאם לסביבה ולעולם הערכים האישי שלו. איזה מחירים הוא מוכן לשלם.

ובדיוק לגבי האינטרנט הפתוח- זה שיקול הדעת שאתה צריך להפעיל, כאן בדיוק זה ה'עבודה' והתהליך שאתה צריך לעשות.. לבדוק האם באמת נכון לך אינטרנט פתוח? מהכרות שלך עם עצמך, זה משרת אותך? אם אתה מרגיש נסחף שם, שאתה מוצא את עצמך עושה דברים שעמוק בלב לא היית רוצה לעשות, אז תוכל לבחור להגדיר חסימה מסויימת.. ולוותר על ה'הפקרות' שיש שם, גם אם בצער מסויים.. ואז אתה יותר חרדי מכל החרדים ביחד!! (בכל אופן לפי דעתי) יש כל מיני חסימות, אני בדיוק בודקת את זה בעצמי. אני בטוח לא אלך על הנט נקי והחסימות של החרדים שחוסמים הכל, אבל יש סינונים אחרים שיתאימו לי.. של בזק, או נט פרי, או אפילו רק בקרת הורים.. נראה :)

לשם שינוי (בשאלה הזאת בלבד) אני אסכים עם suncake.
בכל אופן, ההנאות מהחומר אינן אמורות להיות מטרה בפני עצה, כי זה נוגד את הערכים של הדת, אלא נגיד בימים שמצוה לשמוח בהם, כגון בחול המועד - אז אז טוב לשמוע מוזיקה (כשרה, כמובן), לאכול ולשתות דברים משמחים (בכשרות מהודרת, כמובן), אבל שזה יהי לשם שמים. אם זה רק לשם הנאה גופנית - זה פוגע בנפש ועל פי הגאון מווילנא זיע,א - אדם יצטרך להתייסר על זה לעתיד לבוא (על כל הנאה שלא במקום מצוה).

באה לפה מעט, את יודעת מה זה להיות "חרדי"? זה לא להיוולד להורים שהם חרדים, אלא זה אם את חרדית לדבר ה'.

"כי אם אני לא אהיה העוגן של עצמי, בוחנת ומפעילה שיקול דעת על הכל, אז מה יישאר לי?"
- האמת (בתנאי שתלכי לגמרי על פי דעת תורה). למה את חושבת שאת תפסידי מזה? איפה אמונה שלך שה' נתן לנו את התורה לטובתנו ואת את הציווי לשמוע לגדולי הדור (דברים יז, ח-יא) לטובתנו. לא סתם הם נקרא "עיני העדה, יש להם עיניים שרואות את הכל, מה שהעיניים שלו לא רואות.

"אני אהיה כמו עוד אחת מהעדר החרדי שלא מפעיל שיקול דעת ומתיימר ששיקול הדעת שלו היא של התורה. איזו שטות זאת."
- זה באמת "שטות (חס ושלום) לבטלת את עצמך מפני דעת תורה?! הרי כל המטרה של שמירת המצוות - זה לבטל תא רצוננו מפני רצונו יתברך. יותר מזה, ה' בכוונה צהו עלינו על המצוות שהשכל שלנו לא מבין אותן, כגון מצות פרה אדומה, בשביל לבדוק האם אנחנו מוכינים ללכת אחריו יתברך גם אם אנחנו לא מבינים א תהמצוה הזאת. זה בדיוק הנסיון שלנו. את חושבת שאת עומדת בזה?

שואל השאלה:
אתם מדברים כל אחד במישור אחר,
היא מדברת על שיקולי הנהגות ודרכי התמודדות , ציוויון והשתייכות, מול אתגרי הדור, לא דובר על דברים שהם נוגדים את התורה או על איסורים שלכולי עלמא אסורים,
אתה מדבר על ליהיות יראי השם ולעשות רצון ה ואת ציווי התורה, בזה לית מאן דפליג שמה שאסור אסור,
מישום מה אתה בוחר לקחת את ההגדרה "חרדי" ולקדש אותט ואל כל הנהגותיו של המגזר ליגווניו , למרות שבתוכו עצמו הוא מפולג ונתון לפרשנות , למשל תלך לר חיים הוא יגיד לך תגדל זקן ותוריד את התכשיט (שעון יד) מהיד כי זה איסור לא ילבש, כולם יודעים זאת, ואין ראש ישיבה שלא עונד שעון לידו... כמעט לפחות. 90 אחוז מהחרדים הספרדים והליטאים אינם מגדלים זקן.. ונמשיך בעיניין פאות לנשים דרך רישיונות נהיגה לנשים ועוד...
אז עשית ככה אשר יורוך זה מצויין ותחשוב לקיים אבל יש דברים שרבנים מסויימים כן מתירים ומי שישה לו רב והוא מתיר לו... אז מה?!

הייתי שם, תוצאה יקר.. הייתי במקומות האלה של התכחשות לעצמי בשם התורה. ניסיתי לקיים מצוות על ימין ועל שמאל, לעשות כל רגע ורגע את רצון ה', כי הרי ההלכה מקיפה אותנו 24/7, וכל רגע ורגע יש בחירה נכונה או לא, הלא כך? אז הייתי שם, כמה שנים טובות ויקרות, בניסיון 'להתאבד' על התורה והמצוות (להתאבד=שלא הייתה לי שום מטרה בחיים חוץ מאלוקים), על נטילת ידיים ומודה אני של בוקר, על שחרית, על לשם ייחוד בכל פסיעה, שלא להכשיל, על צניעות מעל ומעבר, על דקדוק עד לפרטים הכי קטנים של הלבוש, על ההקפדה בשיחות שבין אדם לחברו, על המלחמה בשקרים, על מנחה, על הלכות ברכת המזון וברכות, על קריאת שמע על המיטה, על הכנת הנעגל וואסר ועוד ועוד אני באמת יכולה להמשיך עד שייגמר לי המקום פה.

אבל יודע מה? מעבר לזה שהייתי מותשת, הייתי מתוסכלת ומלאה בשנאה עצמית וחוסר הבנה- למה, למה אני לא מצליחה, למה אני צריכה לירוק דם בשביל להיות יהודיה פשוטה וכשרה שעושה רצון ה'. בכיתי ימים ולילות. הסידור שלי התפורר ונקרע. צרחתי לה' שיקרב אותי אליו כי אני לא מצליחה. כיוונתי בברכת מחיה המתים שה' יקים את הנפש שלי לתחייה, הרגשתי שהנשמה שלי מתה במקביל לכל הניסיונות לקיים הכל. הרגשתי פגומה. כי רבאק, למה כל כך קשה לי להגיד תהילים בזמני הפנוי. אני הרי טובה בהבעה בכתב, אז תהילים אמור להיות כוס התה שלי.

אתה מבין, כל ה'אני אמורה' וכל ה'צריך' פשוט הרג אותי נפשית. אני נחרדת לחשוב כמה עוד אנשים חיים במתכונת הזאת, גם אם לא בקיצוניות הזאת. כמה עוד אנשים חיים בתפיסה שיש רק שחור ולבן, שיש רק נכון ושגוי בגרסה אחת. כמה אנשים רק קצת שונאים את עצמם כי הם לא מספיק xyz, אבל משלימים עם זה, כי מה לעשות הם לא גדולי הדור וזה מה יש. הם לא מתארים לעצמם שה' רוצה מהם משהו אחר בתכלית. תקרא קצת תורות מהאיזביצ'ר, הוא מביא בגדול את מה שאני אומרת. יש תימוכין להשקפה שלי, אבל זה לא העניין.

תהיה מענטש, ואז תהיה חרדי. ציטוטים לא הביאו אף אחד למקום נעלה יותר. אף אחד עוד לא התקדם מבחינה נפשית ורוחנית רק כי הוא ידע לצטט. לימוד תורה זו אומנות שאתה מכניס בה את נשמתך, היא הופכת אותך על קרביך, מוציאה אותך בגרסה הכי טובה שלך. היא מוציאה לאור את הייחודיות שלך, את טביעת הנשמה שבגללה אלוקים שם אותך בעולם. היא לא מכבה אותך ולא דורשת מכולם להיות משהו אחיד. לא, פרה אדומה לא קיימת כדי להוכיח לנו שחשיבה אנושית היא פסולה. חד משמעית לא.

מה המקום של ביטול לדעת חכמים? של ביטול לדעת תורה ורצון ה'? הייתי אומרת שזה צריך עיון. עיון אמיתי. לא חפיף. צריך ללמוד את הסוגיה הזאת לעומק, לגובה, לרוחב ולכל מימד אפשרי. האם הנושא הזה מעסיק אותי? לא. מעסיק אותי יותר מה מהות האישה למשל. לזה אני מקדישה לימוד ועיון אמיתי, כי זה יותר רלבנטי עבורי.

אני לא טוענת שהעולם הפקר. אני טוענת שהאדם צריך להתחבר לעוצמות שלו, להבנה שלו, ולתת לתורה להשפיע עליו.

שלא תטעה, אני לא מנסה לשכנע. רק להביא את נקודת מבטי. זה בסדר אם תענה לי בציטוטים נוספים, אני לא אכעס. העיקר שזה עושה לך טוב.

ואני מסכימה לחלוטין עם שואל השאלה בהבהרה האחרונה שלו :)

". רוב האנשים בחברה החרדית לא יכולים לענות לך בהיגיון על שאלות באמונה למשל. הם יצטטו פסוקים ומובאות בלי שום הקשר, וישפטו כל מי ששונה מהם, גם אם ההבדל הוא זניח עד כדי גיחוך."
- תלוי מי. יש ספרים שמסביירם את האמונה בצורה מוחשית עם ראיות, חפשי את הספר "השם לנגדי". י, ברוך ה', הרב אמנון יצחק שליט"א, השדיסיקם שלו השפיעו גם על הציבור החרדי.

שואל השאלה:
טוב,
1 אני חושב שטעם במצוות ועבודת ה זה עיניין של אופי טעם ובעיקר חינוך... ללא שגדלנו על הסיבות לכל ברכה תפילה ותהילים, עבודת ה בשמחה ובטעם, זה פשוט לא יעבוד, כיוון שאדם צריך להינות מהחיים ומעבודת ה, אם כפו אותנו ואיימו עלינו זה יעשה את זה עם טעם מר לכל החיים עד ש... או נישאר ככה וזו לא המטרה שהרי כתוב מפורש שהרבה דברים לא טובים קורים תחת אשר לא עבדת את ה אלוקיך בשימחה... והדגש על השימחה... או שיום אחד אדם יפרוק ויפתח את העיניים למקומות שניראים לו יותר נחמדים ואז הלך על הכל... או שהאדם יפעל לחוות חוויה מתקנת וללמוד לאט לאט איך לקיים מה שצריך לפי כוחו ומחוייבותו,

2 לגבי ביטול הדעה לת"ח , אני כן חושב שצריך לבטל את הדיעה, מה שכן באמת צריך ללמוד טוב את הנושא, אבל צריך באמת... , כי זה מאוד אינדבדואלי לכל אדם, אני מכיר אנשים שהולכים לשאול רב רק בספיקות גדולים ומשמעותיים.. אני מכיר אנשים שהולכים לשאול רב האם לקנות מקרר... או אפילו דברים פחות ספקיים כי הם מאמינים בכוח הרב לברכה וחיים לפי האמונה שלהם, אבל מכאן ועד להורות לאחרים לינהוג כך הדרך ארוכה...כל שכן שלא ללמוד לאחרים שלא נוהגים כך, הכל זה עיניין פנימי ואמוני של האדם, ואין לי טענה כלפי אלו...

אכן, בסוף המאמר כתבת נכון... שלא תיטעה וכו..

תוצאה, אין לי בעיה, גם אני לא יכולה לענות על שאלות באמונה. אבל יש לי היגיון אחר. לפחות מחבקת וירטואלית את מי שמתחבט בהן. לא מנסה לשלוף מהר תשובות ולגונן על העמדה שלי. אני מספיק שלמה עם האמונה שלי באלוקים, כדי שמי שלא מאמין בו יאיים עלי.

ואנונימי, מסכימה איתך לחלוטין :)))

באופן כללי לא