אתם יכולים לספר על האהבה הכי גדולה שלכם? ❤

לא

האהבה הכי גדולה שלי היא לאוכל חחח

כן זה זאת האהבה שלא הייתי יכולה לחיות בלעדיה היא כל כך חזקה שבלעדיה הייתי מתה האהבה שלי לאוכל

זה התחיל לפני כמה חודשים עכשיו אני מכורה עליו הוא מציע לי מגוון של דברים
נטפליקס אין עליך

לא הייתה לי כזאת...

אין ספק שזה הכלבים שלי. הכלב שלי היה איתי יותר מחצי מהחיים שלי ואני בקושי זוכרת את החיים שלי בלעדיו. הוא והכלבה השנייה שלי היו איתי בכל התקופות הקשות שלי ואפילו עודדו אותי במצבים שהרגשתי שכל העולם נגדי ושאני חסרת אונים

בטח.
החבר שיש לי עכשיו.. התאהבתי לפניו והוא גם לא החבר הראשון אבל ככה בחיים לא הרגשתי.
בדרך שבה הוא מתייחס אליי ומכבד אותי, בחיים לא פגשתי בנים כאלה ולא חשבתי שקיימים... הוא רגיש שזה משהו שתמיד רציתי למצוא בבן זוג, מצחיק, רומנטי והמבטא שלו פשוט מדהים בעיניי. שלא לדבר על המראה החיצוני-
גבוה, עיניים ירוקות מהממות ושיער בהיר (והגוף שלו וואו)
הוא תמיד דואג להזכיר לי שהוא אוהב אותי וגם בימים הפחות טובים הוא תמיד שם בשבילי... במיוחד עם מישהי כמוני שיש לה attitude כל שני וחמישי בערך, הוא מכיל ומבין אותי.
תמיד רוצה שאני אצליח ופשוט מה שיש לנו זה מיוחד בעיניי. אנחנו מסתדרים ממש טוב ביחד ומהפעם הראשונה היה ניצוץ כזה
אני ממש מקווה לשמור עליו עוד הרבה זמן(:
זהו בערך

לא כי בחיים לא היה לי

אז ככה זה היה לפני שנים רבות , הוא חטף אותי וקשר אותי ,הגענו למצב של שיחת נפש כל אחד שפך תלב מתוך זרימה והכוונה ואז חאט לאט פשטנו את המסכות וחשפנו לאחד את השני את הרגשות והוא התאהב בי ואני בו ואז לאחר כמה זמן זה שנתן לו פקודה להרוג אותי ירה בו לאחר שגילה מה שקרה ועד היום אני מתמרמרת על זה ובכן אהבה זה חרא.

יש לי אהבה לכנסייה היהודית

יש לי אהבה גדולה אבל יש רק בעיה אחת,

היא רק מהצד שלי:(

כן אבל בפרטי.....

סבתא שלי והכלבה שלי, אין הרבה דברים שאני יכולה להגיד בלב שלם שאני אוהבת וסבתא שלי והכלבה שלי יוצאות מהכלל. אני אוהבת אותן עד כאב והייתי עושה בשבילן הכל.

לא הייתה

הכלב שלי וכתיבה

לא הייתה

לטלנובלות ארגנטיניות התמכרתי כמעט להכלל

אוקיי, הכל התחיל בנובמבר לפני שנתיים.
הוא היה תלמיד חדש ואז כשראיתי אותו פשוט נמסתי (מה שהכי המיס אותי זה שהוא קרץ לי) ממש התאהבתי בו (הייתי נורא פתטית, ידוע)...
הייתה לו באותו הזמן חברה, וזה ממש שבר אותי הוא כל הזמן דיבר עלייה ואני כל-כך רציתי להיות איתו אבל לא העזתי להפריד ביניהם.
כעבור חצי שנה או פחות הוא אמר לי (אני כבר נהייתי הידידה הכי טובה שלו) שהוא נפרד מחברה שלו בגלל שהוא עבר לבית ספר שלי והם לא יכלו יותר להיפגש..
אני השתדלתי כמה שיותר להיות איתו (בתור ידידה) כדי לתמוך בו ולעזור לו, אבל לא יכולתי להכחיש יותר את הרגשות שלי.
אז ניסיתי לרמוז לו על הקראש שיש לי עליו כבר חצי שנה..
הוא לא שם לב לכלום.. הוא פשוט לא התייחס אליי כל-כך.. וזה שבר אותי מבפנים, אני הייתי ילדה בדיכאון (מאובחן) אז ככל שהאהבה שלי גברה אליו ככה נהייתי יותר ויותר חלשה נפשית.
יום אחד חברות שלי פשוט דחפו אותי אליו ואמרו לי להגיד לו על הרגשות שלי, מה אני עשיתי? אני פשוט ברחתי משם בבכי מרוב המבוכה.
יום למחרת ידיד טוב שלי אמר לי שהקראש שלי סיפר לו שהוא יודע שיש לי קראש עליו... הייתי כל-כך מובכת
*כעבור 3 חודשים בערך*
הרגשות רק התגברו.. והיה לנו קטע ואז זה הפסיק די מהר, אבל אני לא הפסקתי לאהוב אותו..
*הזמן של עכשיו*
הוא אמר לחברה הכי טובה שלי שהוא עומד להציע לי להיות הבת זוג שלו!! (והוא מנסה, פשוט אין לו מספיק אומץ)
אבל..
אני רוצה לומר לו "לא" אם הוא יציע לי, כי הוא שבר לי את הלב כל-כך הרבה פעמים שאני לא מוכנה למערכת יחסים איתו.
- חשוב לציין שעדיין יש לי כלפיו רגשות כבר שנה וחודשיים.


וזה עוד קיצרתי, לא פירטתי הרבה ולא סיפרתי הכל.

סליחה על החפירה חח..

ווייט ביצ' אה אה וייט ביצ' אה אה ווייט ביצ' וייט ביצ' ווייט ביצ' דונו אנ אב אה אה דונו סטאר אור איי גאט עור ווסר אין באר
(שלוש יחידות אנגלית צ'אק)

בתחילת השנה הכרתי ילדה מדהימה, תמיד הייתי ממש שמחה כשראיתי אותה...היא הייתה מיוחדת. הוא יצא מהארון כטרנס ואין לי כבר רגשות אליו אבל הוא בן אדם מדהים ואני מקווה שהוא ידע רק כמה. תום אתה מלך:)

הוא.
הוא תמיד יהיה גם אם עכשיו הוא שונא אותי

אוכל והאנטומיה של גריי

הוא היה החבר הראשון שלי, הוא תמיד דיבר איתי ואירח לי חברה כי לא היו לי חברים חוץ ממנו באותה תקופה, באותו זמן גם הייתי מטומטמת וחסרת טקט ואני ככ מודה לו שהוא סבל אותי, פגעתי בו ככ הרבה בתקופה הזו כי הייתי דפוקה ואני שןנאת את עצמי כל זה, ואחרי די הרבה זמן שלקח לו כדי לסלוח לי חזרנו לקשר והכרתי אותו אפילו יותר ומפה לשם ממש התאהבתי בו למרות שזה לא הדדי ויש לו חברה אבל אני לא שולטת בזה או משו

פיצה וואוו, סיפור חיי בגדול..

תכלס, כן אבל בפרטי לול

לא...

בדואית שהכרתי בהסעה של הבית ספר ואח שלה ניסה לרצוח את שנינו והיינו שנה יחד (סיפור אמיתי לגמרי)

הקראש שלי. (סיר-כינוי ביי) אה וריהאנהה, וגם אתיופים

אז אהבה הכי גדולה עוד לא הייתה לי אבל קראשים מאכזבים כן....

הוא מושלם ואני שונאת אתזה ביי

אני מאוהבת במחשב שלי ובמחשבון שלי ברמות. יש לי קטע שאני מאוד נקשרת לציוד אבל במיוחד למכשירים טכנולוגים שמשרתים אותי בחיי היום יום- מחשב,טלפון,מחשבון. אני ממש מרגשה קשורה אליהם ואני בחיים לא אתן לאף אחד לפגוע בהם או לסכן אותם. הקטע הוא שאני יותר נקשרת לרעיון שהם מייצגים ולכמה שאני צריכה אותם- כלומר אני עדיין אחליף אותם עבור מודל חדש וטוב יותר בלי בעיה, אבל לרעיון של מה שהם מייצגים אני מאוד קשורה.

אם כי, יש מחשב אחד שעדיין בלב שלי, מניחה שאפשר לקרוא לו אקס, כשלמדתי מדעי המחשב בבית הספר זה היה המחשב שהייתי איתו ואחרי שנה הוא נהרס או משהו והמשכתי במבחנים לשבת איפה שהוא פעם היה, הייתי באמת קרובה אליו. וכמובן- אתה אף פעם לא שוכח את הראשון שלך, מחשב אדום חתיך רצח, חמוד שלצערי לא עמד במבחן הזמן.

סושי זה אהבה שאי אפשר לתאר אותה

ההורים ואחיות שלי

לפני שלושה שבועות בערך אמרתי לילדה שאני אוהב מה שאני מרגיש כלפיה אבל היא לא מרגישה כמוני ועכשיו אני כל כך פגוע כי אני באמת אוהב אותה והייתי עושה הכל בשבילה
ובנוסף גם חבר טוב שלי יושב מולה והם מדברים הרבה והיא צוחקת ואני מסתכל מהקצה השני של הכיתה ומשתגע מזה
באמת שאני כל כך אוהב אותה וזה למה זה כל כך פגע בי

היה ילד שרצה לדעת עליי הרבה דברים...
אז סיפרתי לו הכל, אפילו דברים שאני מסתירה עד היום מההורים...
שמעתי אותו מספר את זה לילד כשהייתי מאחוריהם והתחלתי לבכות כי הוא סיפר לו שהייתי אנורקסית, ולידם היו הרבה חברות שלי ששמעו את זה.
אז התחלתי לבכות ולהתרחק מהם.
הייתי מאוהבת בו בגלל שהוא ידע עליי הכל ורצה לדעת עליי הכל, הוא הכיר אותי יותר טוב מאשר שאני הכרתי את עצמי.
אחרי זה הוא סיפר משהו מול כל הכיתה והוא התחיל להתגאות בזה שהוא יודע עליי דברים ובזה שאני מספרת לו דברים.
נפגעתי ממנו מאוד אבל הרגשתי כאילו כל החיים שלי נמצאים אצלו.
הוא הבן אדם היחיד שיודע עליי הכל ואני עדיין מרגישה אליו משהו כי אף פעם לא הכרתי אדם שכל כך התעניין בי וכל כך הכיר אותי.
אף אחד אף פעם לא העריך אותי ודאג לי ככה אבל באותו הזמן פגע בי כל כך.
זאת הסיבה שאני לא מדברת איתו יותר, לפעמים אני רואה אותו כשאני חוזרת מהבית ספר באוטובוס אבל אני לא מנסה לדבר איתו על שום דבר ולא מספרת לו עליי שום דבר יותר.
נראה כאילו הוא עדיין רוצה להיות איתי אבל אני עדיין לא מבינה אפ כידידים או זוג אז אני משאירה את זה כידידים.

^^כן... אל תעשו כמוהו

האהבה הכי גדולה שלי היא לא ממש הייתה כי בחיים לא הייתי בזוגיות
רק לפני כמה זמן התחלתי באמת לרצות את זה ולא מזמן התאהבתי במישהו אבל דווקא במישהו שאני לא יכולה להיות איתו וזאת רק אשמתי כי נתתי לעצמי להתאהב בו
אבל אני לא מצטערת על זה כי למדתי מזה הרבה דברים