2 תשובות
בפסקת פתיחה תכתבי משהו כמו -
האמפריאליזם הינה שיטה מדינית בה מדינה מגדילה את שטח שלטונה ע"י השתלטות על ארצות אחרות ועל התושבים בהן ע"מ להגדיל את כוחה הפוליטית ותנופתה הכלכלית.
המחצית השניה של המאה 19 ידועה כתקופה בה הפכו מדינות רבות לאימפריאליסטיות.
טיעון בעד- המדינות האימפריאליסטיות אמצו לעצמן צידוק אידיאולגי להשתלטות על מדינות אחרות בתואנה שהן מעוניינות לפתח אותן ולהפיץ בהן את התרבות האירופאית, האימפריאליזם יתן תוקף למשמעות החוק והסדר, ישפר את התשתיות ושירותי הציבור. האימפריאליזם יצור תנופה כלכלית ענפה ויהפוך מדינות לרווחיות.
[[[ אפשר להוסיך כאן שהאימפריאליזם רצה "לשקם" מדינות כביכול בין היתר בגלל תיאוריית הדרווניזם החברתי (יכולה להרחיב כאן- תיאורייה בה התבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר מהגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה מוטלת החובה לשרת את הגזעים הנעלים מהם - הם קראו לזה אפילו צידוק מדעי לאימפריאליזם).]]]
לדוג', תופעת האימפריאליזם באפריקה שיפרה את המינהל והחוק המקומי. המדינה האימפריאליסטית הקימה שירותי בריאות, בתי ספר ועוד.האימפריאליזם באפריקה אף תרם לפיתוח הכלכלי של השטחים לתוכם חדרו המעצמות. האימפריאליסטים בנו תעלות ניקוז והשקיה, מסילות ברזל ופיתחו אוצרות טבע ואף הקימו מפעלים.
טענה בעד- האימפריאליסטים ראו במעשה ההשתלטות אף כמעשה מוסרי ונעלה. בעיניהן מדובר בתופעה אשר תוביל לעידון המנהגים והאמונות של תושבי הערים הלא מפותחות. האמפריאליסטים ראו צורך להדיר פעילות עבריינית, ברברית ולא מתורבתת שאיפיינה מדינות באותה העת.
לדוג' - הילדים האפריקאים נתפסו כבורים, נחותים ולא מתורבתים. האימפריאליסטים ראו את הצורך להחדיר בהם את התרבות האירופאית, להביא קדמה טכנולגית, ולהשריש מנהגים חדשים בסגנון מערבי. האימפריאליזם אף חיסל כנופיות שודדים ומנהגים ברבריים.
טיעון נגד- נתקלנו לא אחת לאורך ההיסטוריה בתופעות של אימפריאליזם בהן שלטון המדינה האמפריאליסטית היה מפלה ומנצל. לתושבים לא היו זכויות אזרח, וכל פעולת התנגדות דוכאה בכוח, האמפריאליזם אף ניצל את כוחו ושלטונו להפצת הדת הנוצרית באופן מאסיבי תוך פגיעה ביסודות, ערכים והשורשים ההסיטוריים של המדינה עליה השתלטו.
לדוג', בתופעת האימפריאליזם בסין נוכחו לראות דיכוי אכזרי של המרד (מרד הבוקסרים - אם את רוצה תרחיבי),
פגיעה במסורת ובתרבות הסינית שהייתה קדושה לסינים. חלק מהסינים התנגדו לדרכי הטיפול של הרפואה המערבית, החלה תופעה של חדירה נוצרים לסין (תופעה של מיסיונריות) אלה נחשבו בעיני הסינים לגורמים המסוכנים ביותר העלולים לפגוע בתרבותה העתיקה של סין.
טיעון נגד-האימפריאליסטים רצו להאדיר את כלכלתם ועושרם, לכן הם השתלטו על חומרי הגלם וניצלו את התושבים המקומיים ככוח עבודה זול, המסחר לא היה חופשי והתושבים לא תוגמלו כראוי על עבודתם הקשה. הרצון להפוך למדינה חזקה גרם להם לנקוט בפעולות קשות שהגיעו עד כדי שעבוד - זאת על מנת להפוך את המדינה רווחית יותר (כמובן שבעבורם).
לדוג' באמפריאליזם באפריקה אנחנו יכולים לראות שעבוד קשה של הילידים, השתלטות גורפת על משאבי המקום ועוד.
לסיכום, האמפריאליזם הנה תופעה שנויה במחלוקת אשר הייתה נתונה תחת ביקורת רבה לאורך כל ההיסטוריה.
יש דעות הסוברות כי התופעה הביאה עמה רוחות אירופאיות חדשות של שינוי למדינות "מוזנחות", ויש הטוענים כי תוצאותיה השליליות רבות הן מתוצאותיה החיוביות ויש למגר תופעה זו.
ובנימה אישית, השאלה הזאת לגמרי הזכירה לי שאהבתי ממש ללמוד ושהבעיה הייתה בבית הספר ולא בי.
שמחתי לעזור (:
האמפריאליזם הינה שיטה מדינית בה מדינה מגדילה את שטח שלטונה ע"י השתלטות על ארצות אחרות ועל התושבים בהן ע"מ להגדיל את כוחה הפוליטית ותנופתה הכלכלית.
המחצית השניה של המאה 19 ידועה כתקופה בה הפכו מדינות רבות לאימפריאליסטיות.
טיעון בעד- המדינות האימפריאליסטיות אמצו לעצמן צידוק אידיאולגי להשתלטות על מדינות אחרות בתואנה שהן מעוניינות לפתח אותן ולהפיץ בהן את התרבות האירופאית, האימפריאליזם יתן תוקף למשמעות החוק והסדר, ישפר את התשתיות ושירותי הציבור. האימפריאליזם יצור תנופה כלכלית ענפה ויהפוך מדינות לרווחיות.
[[[ אפשר להוסיך כאן שהאימפריאליזם רצה "לשקם" מדינות כביכול בין היתר בגלל תיאוריית הדרווניזם החברתי (יכולה להרחיב כאן- תיאורייה בה התבססו על הטענה שבחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר מהגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה מוטלת החובה לשרת את הגזעים הנעלים מהם - הם קראו לזה אפילו צידוק מדעי לאימפריאליזם).]]]
לדוג', תופעת האימפריאליזם באפריקה שיפרה את המינהל והחוק המקומי. המדינה האימפריאליסטית הקימה שירותי בריאות, בתי ספר ועוד.האימפריאליזם באפריקה אף תרם לפיתוח הכלכלי של השטחים לתוכם חדרו המעצמות. האימפריאליסטים בנו תעלות ניקוז והשקיה, מסילות ברזל ופיתחו אוצרות טבע ואף הקימו מפעלים.
טענה בעד- האימפריאליסטים ראו במעשה ההשתלטות אף כמעשה מוסרי ונעלה. בעיניהן מדובר בתופעה אשר תוביל לעידון המנהגים והאמונות של תושבי הערים הלא מפותחות. האמפריאליסטים ראו צורך להדיר פעילות עבריינית, ברברית ולא מתורבתת שאיפיינה מדינות באותה העת.
לדוג' - הילדים האפריקאים נתפסו כבורים, נחותים ולא מתורבתים. האימפריאליסטים ראו את הצורך להחדיר בהם את התרבות האירופאית, להביא קדמה טכנולגית, ולהשריש מנהגים חדשים בסגנון מערבי. האימפריאליזם אף חיסל כנופיות שודדים ומנהגים ברבריים.
טיעון נגד- נתקלנו לא אחת לאורך ההיסטוריה בתופעות של אימפריאליזם בהן שלטון המדינה האמפריאליסטית היה מפלה ומנצל. לתושבים לא היו זכויות אזרח, וכל פעולת התנגדות דוכאה בכוח, האמפריאליזם אף ניצל את כוחו ושלטונו להפצת הדת הנוצרית באופן מאסיבי תוך פגיעה ביסודות, ערכים והשורשים ההסיטוריים של המדינה עליה השתלטו.
לדוג', בתופעת האימפריאליזם בסין נוכחו לראות דיכוי אכזרי של המרד (מרד הבוקסרים - אם את רוצה תרחיבי),
פגיעה במסורת ובתרבות הסינית שהייתה קדושה לסינים. חלק מהסינים התנגדו לדרכי הטיפול של הרפואה המערבית, החלה תופעה של חדירה נוצרים לסין (תופעה של מיסיונריות) אלה נחשבו בעיני הסינים לגורמים המסוכנים ביותר העלולים לפגוע בתרבותה העתיקה של סין.
טיעון נגד-האימפריאליסטים רצו להאדיר את כלכלתם ועושרם, לכן הם השתלטו על חומרי הגלם וניצלו את התושבים המקומיים ככוח עבודה זול, המסחר לא היה חופשי והתושבים לא תוגמלו כראוי על עבודתם הקשה. הרצון להפוך למדינה חזקה גרם להם לנקוט בפעולות קשות שהגיעו עד כדי שעבוד - זאת על מנת להפוך את המדינה רווחית יותר (כמובן שבעבורם).
לדוג' באמפריאליזם באפריקה אנחנו יכולים לראות שעבוד קשה של הילידים, השתלטות גורפת על משאבי המקום ועוד.
לסיכום, האמפריאליזם הנה תופעה שנויה במחלוקת אשר הייתה נתונה תחת ביקורת רבה לאורך כל ההיסטוריה.
יש דעות הסוברות כי התופעה הביאה עמה רוחות אירופאיות חדשות של שינוי למדינות "מוזנחות", ויש הטוענים כי תוצאותיה השליליות רבות הן מתוצאותיה החיוביות ויש למגר תופעה זו.
ובנימה אישית, השאלה הזאת לגמרי הזכירה לי שאהבתי ממש ללמוד ושהבעיה הייתה בבית הספר ולא בי.
שמחתי לעזור (:
שואל השאלה:
תודה ❤
תודה ❤
אנונימית
באותו הנושא: