תגידו יש דבר כזה אנשים שכיף להציק להם שהם פשוט מגנט להצקות?

אני מכירה אנשים שהפרצוף שלהם דורש כאפה.
בכללי לאף אחד לא מגיע שיציקו לו.

שואל השאלה:
חחח כן אה מה אם לפרצוף כאפה הזה לא נעים שמציקים לו חשבת על זה?

כן אני כזאת.
אח שלי מציק לי, דוד שלי מציק לי, הגיס שלי מציק לי, אמא שלי מציקה לי, אבא שלי מציק לי, אחותי מציקה לי, 2 בנים מהכיתה שלי מציקים לי, החברה הכי טובה שלי מציקה לי ובמשך 4 שנים (ועדיין אבל פחות) הייתה קבוצה של משהו כמו 7 ילדים שהציקו לי
ולאף אחד מהם אין הסבר ללמה הם מציקים לי חוץ מזה שזה כיף

שואל השאלה:
מה את רצינית ? איך את לא מתחרפנת זה מחרפןן

התרגלתי

אה ושכחתי גם סבתא שלי מציקה לי אבל עם אותה בדיחה כל הזמן(אבל אין על סבתא בעולם)

חוץ מזה רובם מציקים בקטע חמוד

שואל השאלה:
הכי נורא זה להתרגל אבל אני מדבר על הצקות רציניות לא סתם כאלה בישביל לצחוק

הקבוצה הזאת שהציקה לי? הם פשוט לקחו משהו שידעו שממש אכפת לי ממנו וירדו עליי בקטע הזה ואני הייתי בכיתה ה נראה לי וממש רגישה...אני בכיתי די הרבה והתחלתי להתגונן וכאלה אבל אפשר להגיד שהם עשו לי טובה. פשוט פיתחתי עור של פיל ועכשיו לא מפריע לי גם אם יורדים עלי ישירות. למדתי שאנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים וכמה שהם רוצים ואני לא צריכה לקחת שום דבר ללב כי אנשים הם אנשים ותמיד יהיו, יש בכך גם דברים שליליים. מה שמשנה זה האופן שאני רואה את זה ומתייחסת לזה.
הבנתי שאני יכולה לקחת ללב ולהיפגע ולבזבז את הזמן שלי על להבין איך להפסיק את זה ומה לא בסדר בי או שאני יכולה פשוט להמשיך הלאה ולקבל את זה.
מה שהם עשו לי לא היה ממש רע בהכרח, יש אנשים שעברו דברים הרבה יותר גרועים זה לא היה חרם או משהו כזה אז אל תיקחו את זה למקום הזה, פשוט הייתי ילדה מאוד רגישה