מה אתם חושבים על אנשים שמתמסכנים? שיענו מרחמים על עצמם ולא קמים כשנופלים ואומרים כל זמן שרע להם

שזה לא בהכרח רחמים

שהם כנראה האנשים הראשונים שימותו באפוקליפסה

הרגע תיארת אותי רק שאני עושה את הדברים האלה כי זה גורם לאנשים לעזור לי ואני יכולה לחיות כמו עצלנית אמיתית.

שואל השאלה:
איך להתחיל לא לרחמם על עצמי? אין מוטיבציה ואין כלום

שהם צריכים להבין שרק הם יקימו את עצמם. במקום להגיד רע לי רע לי רע לי, להתחיל להפיק טוב. להגיד טוב לי טוב לי טוב לי אם זה עוזר בכלל who knows

את מציבה לעצמך תנאים מסויימים, היום אני יעשה ככה וככה מחר אני יעשה ככה וככה.
אני גם יכולה להיות סופר עצלנית, אבל יש לי יומן ואני מסדרת אותו ורושמת מה אני עושה היום או מחר מה אני צריכה להספיק.
מה שרשום ביומן זה קדוש, אני חייבת לבצע דברים עד סוף היום.
אדם שמתעצל לעשות דברים זה אדם שמפסיד חצי מהחיים שהוא יכל לבנות לעצמו, זה נוגע גם לדברים ממש קטנים עד שזה נגרר לדברים ממש גדולים.

רוצים שיוותרו להם או ירחמו עליהם, לעולם קורים דברים רעים הם רק לא יודעים את זה כי בדרך כלל אנשים לא מדבר על כך.

אני כזאת לפעמים.מודה.
אני יכולה למצוא את עצמי מתמרמרת מכלום ועצבנית.
אבל באמת שלפעמים יש לי סיבות טובות.

לכל אחד דרך ההתמודדות שלו, משתדלת לא לשפוט אף אחד, סה"כ אם מנסים לעזור והם עדיין בשלהם, זו בחירה שלהם

שהם מבזבזים את הזמן שלהם בלהתמרמר במקום לעשות משהו טוב יותר עם החיים שלהם ולהתקדם הלאה