18 תשובות
לפני חצי שנה עד כזה לפני חודשיים
עכשיו
אנונימית
כרגע מאז סוף 2018 עד עכשיו
גיל 16, זוועה. הרבה מוות היה מעורב בשנה הזאת
שהייתי בת 9 אחותי נרצחה לי מול העיניים
אנונימית
יסודי בערך מכיתה א עד ז
גיל 13 כזה
כל החיים שלי בעצם...
מאז שאני קטנה נמאס לי לחיות :(
גיל 8,11,(13),14 שזה כיום החיים שלי חרא
בתכלס כל הגילים אבל אלה במיוחד...
נגיד גילי:9,10,12 הם גם היו על הפנים אבל פחות מהגילים שרשמתי למעלה...
להגיד תאמת אם החיים שלי חרא אני תוהה לפעמים למה אני חייה? בשביל לסבול ולבכות כל שארית חיי? נמאס לי מהחיים האלה באלי למות כבר!!!
אנונימית
אנונימית, אני חושבת שכדאי לך להפגש עם פסיכולוג, ממש לא בקטע רע יש לי חברה ממש טובה שהיא בדיכאון ואני רואה איך הפגישות עם הפסיכיאטר עוזרות והתרופות שהוא מביא לה משפיעות לטובה וחבל שאת נמצאת במצב כזה כשאת יכולה לצאת מזה (אני מאמינה בך)
תודה לך, myself
אבל אני יודעת שבסופו של דבר החיים שלי יתהפכו ויהיו טובים יותר מקווה ככה לפחות כי לאט לאט אני מתחילה לאבד תקווה ואמונה...
והמחשבות האובדניות האלו כל הזמן עולות לי לראש וזה משגע אותי.., ולא אני לא צריכה פסיכיאטר או פסיכולוג, אך תודה לך על העזרה עזרת לי מאד :>
אנונימית
היו הרבה. שהייתי קטנה. שגדלתי. מהשנים האחרונות הכי זכור לי זה התקופה שלפני הצבא ותחילתו. כול החברות מהבית התרחקו, כל הידידים שלי ניתקו איתי קשר ויצאו עם בנות שאני שונאת, התוודאתי לידיד שלי שאני מאוהבת בו והוא מאז התעלם ממני בקטע אחר, השמנתי המון, הייתי בתפקיד חרא בצבא עם מפקדת זוועה.
כל החטיבה גועל נפש
14
אמאלה אני לא ככ גדולה כולה 14
אבל הכי קשה היה לי 12-13
פשוט הרגשתי שהחיים לא באים לקראתי
בגיל 13 שההורים שלי התגרשו
ובגיל 16
עכשיו.
גיל
ההתבגרות
זה
חרא
גיל 12