רוצה לשמוע דוגמאות אבל גם מקורות והסבר לרעיון של נבל ברשות התורה, התורה כקרדום לחפור בה

שואל השאלה:
נניח שאתה צודק. דוגמאות מהחיים בכל אופן?

באה לפה מעט, הגר"א אומר (על סמך הפסוק שממשיל את התורה למטר) שכמו שהגשם מצציח לא רק דברים טובים, אלא גם קוצים ודרדרים - ככה גם התורה. ההשפעה של התורה תלוי במידות של מי שלומד אותה. מי שיש לו מידות טובות - מי גורמת לו להתנהג נכון והיא מקדשת אותו, אבל מי ששי לו מידות רעות - אז היא מצמחיה את המידות הרעות שלו עוד יותר. למשל, אם הוא בעל גאווה ולומד ספרי מסור שמדברים בגנות הגאווה - אז במקום לתקן את עצמו - אז הוא ישר חושב על החבר שלו ואורמ בליבו שכל הסימנים של בעלי גאווה המוזכרים באותו ספר - בדיוק מתאים עליו וזה גרם לו להתסכל על חבר שלו בצורה שלילית (במקום לתקן את עצמו).

שואל השאלה:
כן, הסבר יפה.. רציתי לשמוע יותר דברים מחיי היומיום שנתקלים בהם, דברים שאתה רואה שהם לכאורה בסדר גמור לפי ההלכה והתורה, אבל עמוק בלב אתה יודע שזה לא בסדר. אבל תודה!

אם הבנתי אותך נכון, אז צריך בסיס כדי לקיים את התורה, בסיס של מידות טובות. ובגלל שיש לכולנו גם מידות לא טובות, אז מודעות עצמית היא אפילו קודמת למידות טובות.

אז הרמב"ן בפרשת "קדושים" (ויקרא יט) מביא דוגמאות: לדוגמא אין איסור לאכול בשר בכמויות גדולות בכל יום, אבל זה מגונה וזה תאווה. אפשר להביא עוד דוגמאות..

נ.ב. זה ידוע ש"דרך ארץ קדמה לתורה" (תנא דבי אליהו רבא א). מי שיש לו מידות רעות - לא יכל לקבל את התורה כמו שצריך. אחד הטענים למה לומדים פרקי אבות בין פסח לשבועות (חג מתן תורה) - כי יש שם הרבה מידות נכונות שראוי להתנהג על פיהם...

שואל השאלה:
כן, אבל זה מוזר, כי לי, לך ולכולם יש גם מידות טובות וגם מידות רעות.. זה לא שבחרנו בזה, ככה זה, אין מה לעשות :(

נראה לי שזה יהיה טעות להגיד שבגלל שאני מאבדת סבלנות וצועקת לפעמים, או שאני ממש מתעצבנת או מקנאה, או אוכלת ממש בהנאה שאין דומה לה את הסטייק מדיום שלי, אז אני לא אגש לקיום וללימוד התורה.. :(

יכול להיות שמודעות עצמית היא כן המפתח פה.. רק תוהה בקול..

אבל תורה - זה לא מתמטיקה, כלומר לא רק ענין של ידע. יש הבדל בין ידיעת התורה ולקניין התורה. קניין תורה אמיתי - שהיא בתוך הפנימיות שלך.

שואל השאלה:
אהבתי לשמוע את זה, במיוחד ממך :)