מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש? תתארו סיטואציה

גמד

גמדי גינה

אני ידעתי שאני הולכת לפגוע בך עוד לפני שפתחתי את הפה.
אני תמיד ידעתי שיש לי נטייה לפגוע באנשים שהכי חשובים לי, במיוחד אם הם מתקרבים יותר מדי.
אפשר לומר שזה סוג של מנגנון הגנה, אם אני מכניסה מישהו לתוך העולם שלי אני יודעת שהסוף קרב. אני אפגע בו ככה שהוא לעולם לא ירצה להתקרב אליי שוב ולא תיהיה לא גישה למקומות הכי עמוקים שלי.
אני ידעתי שאני הולכת לפגוע בך עוד לפני שהבנתי כמה אתה חשוב לי.
אני לא רוצה בזה, תאמין לי.
הלוואי ולעולם לא הייתי פוגשת אותך כדי שהייתי מסוגלת לשמור עליך מעצמי.
אתה כל כך טהור אל מול הנפש המלוכלכת שלי.
המבט הזה שלך, עם העיניים הגדולות והבוטחות שכמו אומרות לי שלעולם לא תעזוב אותי או תפגע בי, לעולם.
אבל אני לא מסוגלת להכיל את זה.
אני לא מסוגלת להכיל את ההערצה שלך ואת האהבה הזאת שהיא ללא תנאי.
הייתי חייבת להרוס את זה איכשהו. הייתי קרוב, קרוב מדי. הרגשתי כל כך ערומה וחשופה, חסרת הגנה.
ועכשיו, עכשיו אתה בכלל לא מסתכל עלי. כאילו שזה מכאיב לך.
אני יודעת שפגעתי בך יותר מכל אדם אחר.
אני יודעת שהמעשים שלי ישפיעו עליך לעוד הרבה זמן ואני יודעת שיהיה לך קשה להתאושש ולסמוך על אנשים שוב.
אני מרגישה הקלה כי אני יודעת שהצלחתי. אף אחד לא יתקרב אלי יותר. לאף אחד לא תיהיה גישה למקומות הפגיעים ביותר שלי, אף פעם.
במקום חבוי ועמוק בתוכי אני מרגישה אכזבה.
למה לא יכלת להילחם קצת יותר?

הלוואי שהייתי יכולה למחוק את המבט הזה שלך, הלוואי שלא הייתי רואה אותו בכלל.

אתה מבין, יותר משאני אוהבת להרוס אותך אני אוהבת להרוס אותי.